הם התאהבו מול המצלמות, התמודדו עם ביקורת ציבורית, דיברו על עתיד משותף ונפרדו בסערה. אבל הסיפור של גל רובין ומודי צפורי לא הסתיים כשהקשר הזוגי נגמר. עכשיו הוא מגיע לבית המשפט, עם טענות לשימוש מסחרי בתמונות, פגיעה בפרטיות ולשון הרע. מאחורי כל הרכילות מסתתרת שאלה שיכולה לגעת כמעט לכל אחד: למי שייכים הזיכרונות הדיגיטליים של זוגיות שהתפרקה?
מהאהבה הגדולה לבית המשפט, פעם היו שם תמונות זוגיות, נשיקות מול המצלמות, חופשות משותפות ואפילו דיבורים על מגורים תחת קורת גג אחת עם תשעה ילדים. גל רובין, שהתפרסמה ב”הישרדות” ובהמשך זכתה ב”האח הגדול”, ומחמוד (מודי) צפורי, המוכר מ”המירוץ למיליון”, הפכו לאחד הזוגות המדוברים בתעשיית הבידור הישראלית. היא יהודייה שהגיעה מרקע דתי, הוא ערבי-נוצרי, והקשר ביניהם עורר תגובות לא מעטות. היו מי שהתרגשו מהאהבה שחצתה גבולות של דת ותרבות, והיו מי שלא חסכו ביקורת. השניים, לפחות בתחילת הדרך, שידרו שהאהבה חזקה יותר מהרעש שמסביב. באוגוסט 2024 כבר פורסם כי הם מחפשים דירה גדולה באזור המרכז, שתוכל להכיל את המשפחה המורחבת. תשעה ילדים, זוג אחד ודירה של שישה חדרים לפחות. גם תקציב השכירות שדובר עליו, כ-13 אלף שקל בחודש, סיפק כותרות. אבל החלום על הבית המשותף לא הבטיח סוף טוב. במהלך 2025 הגיעו פרסומים על משברים בקשר, על הפרדת בתים ועל ניסיונות להתמודד עם הקשיים. בהמשך הגיעה הפרידה, ואיתה גם חילופי דברים פומביים, ראיונות טעונים והסרת קעקועים משותפים. בספטמבר 2025 השניים אף הגיעו לאותו אירוע של הסוכנות המשותפת שלהם. על פי הדיווחים, הם לא שוחחו זה עם זו. תמונה כמעט קולנועית של שני אנשים שפעם היו בלתי נפרדים, וכעת מתעלמים זה מקיומו של זו. אלא שבניגוד לקעקועים שאפשר להסיר, את העבר ברשתות החברתיות קשה הרבה יותר למחוק.
כל צד מספר סיפור אחר
בחודשים שלאחר הפרידה, הסכסוך קיבל חיים משלו. רובין תיארה בתקשורת את תקופת הזוגיות באופן קשה ודיברה על הפגיעה שחוותה מבחינה רגשית. צפורי, מצדו, הציג תמונה אחרת לחלוטין. בריאיון לפודקאסט “ספיל איט” בינואר 2026 סיפר צפורי כי ראה בזוגיות קשר רציני ואף בחן אפשרות להציע נישואים. לדבריו, ההחלטה להיפרד לא הפכה אותו לאדם שפגע בה כפי שנטען נגדו. הוא גם התייחס לביקורת שספג בשל מוצאו ולתגובות הגזעניות שלדבריו ליוו את הקשר. הגרסאות שהציגו השניים נותרו שונות, ולעיתים מנוגדות. מה שנראה לציבור כמו סכסוך רכילותי בין שני מפורסמים הפך בהדרגה למאבק על הדרך שבה כל אחד מהם יוצג בפני מאות אלפי עוקבים. במרץ 2026 נרשמה הסלמה נוספת. במהלך ריאיון פומבי הציג צפורי טענה שלפיה רובין דרשה ממנו 50 אלף שקל, והוא השתמש במונח “שוחד”. רובין מכחישה את הדברים. זו כבר לא רק שאלה של מי עזב את מי. כשהדברים נאמרים בפומבי וכוללים ייחוס אפשרי של התנהגות פלילית, הם עלולים לקבל גם משמעות משפטית.
306 אלף שקל: הפרידה מקבלת תג מחיר
על פי הנטען, מדובר בין ה306 אלף שקל: הפרידה מקבלת תג מחיר. יתר בתמונות זוגיות, בתצלומים של רובין בבגד ים ובתמונות שבהן מופיעים גם ילדיה הקטינים. לטענתה, העמוד משמש לקידום עסקיו של צפורי, ולכן הנוכחות שלה בו משרתת גם מטרה מסחרית. רובין טוענת כי ב-30 ביולי 2026 נשלח לצפורי מכתב התראה בדרישה להסיר את התכנים, אך הם לא הוסרו בהתאם לדרישתה.
הטענה השנייה נוגעת לדברים שנאמרו עליה בפומבי, ובעיקר לייחוס דרישת כסף שהוצגה כ"שוחד".
לטענת רובין, מדובר בהאשמה כוזבת הפוגעת בשמה הטוב ומייחסת לה מעשים בעלי אופי פלילי.
בתביעה היא מבקשת, מלבד פיצוי כספי, גם הסרת תכנים ופרסום תיקון או הכחשה. בתגובה לפרסום התביעה אמר צפורי: “ניפגש בבית המשפט. שיהיה לה בהצלחה”.
חשוב להבחין בין הדברים: הגשת תביעה אינה מוכיחה שהנתבע הפר את החוק. נכון למועד כתיבת מאמר זה, לא אותרה הכרעה שיפוטית בתביעה, ולכן הטענות המתוארות הן טענות הצדדים ולא ממצאים שנקבעו בפסק דין.
האם מותר להשאיר תמונות של האקסית באינסטגרם?
כאן הסיפור הופך למעניין במיוחד מבחינה משפטית. דמיינו זוג שחי יחד שנתיים. לאורך הקשר הם מעלים תמונות משותפות, מתייגים זה את זו, מצלמים חופשות ומשתפים רגעים אישיים. אחרי הפרידה אחד מהם מבקש למחוק את התמונות, והשני מסרב. האם עצם הסירוב מהווה עבירה על החוק? לא בהכרח.
חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, מבחין בין סוגים שונים של פגיעה בפרטיות, ואינו קובע שכל תמונה של בן זוג לשעבר חייבת להימחק עם סיום הקשר.
סעיף 1 לחוק אוסר פגיעה בפרטיות ללא הסכמה. סעיף 2 מפרט מצבים שבהם התנהגות עשויה להיחשב פגיעה בפרטיות.
בין היתר, סעיף 2(6) עוסק בשימוש בשמו, בתמונתו או בקולו של אדם לצורך רווח.
השאלה המרכזית אינה רק אם התמונה פורסמה, אלא גם מה הייתה מטרת השימוש, מה הייתה ההסכמה שניתנה, לאילו שימושים היא התייחסה, והאם קיימת הצדקה חוקית להמשך הפרסום.
תמונה זוגית ישנה בחשבון פרטי אינה בהכרח שקולה לתמונה שמשמשת לקידום מוצר, שירות או עסק.
כשהאינסטגרם הופך לעסק
נניח שמשפיען מפרסם תמונות זוגיות בחשבון שבו הוא מקדם מוצרי טיפוח. חלק מהתמונות מושכות עשרות אלפי צפיות, עוקבים חדשים ולקוחות פוטנציאליים.
בת הזוג לשעבר מבקשת להסיר אותן, אך הוא ממשיך להשתמש בהן כחלק מהתוכן העסקי שלו.
האם מדובר בניצול מסחרי של דמותה?
ייתכן, אך הדבר מחייב בחינה של נסיבות הפרסום.
סעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות עשוי לחול גם כאשר לא הוכח שהמפרסם קיבל כסף ישירות עבור התמונה. בפסיקה נבחנה גם המטרה המסחרית של הפרסום, ולא רק השאלה אם הניבה רווח בפועל.
עם זאת, לא כל פרסום בחשבון שיש לו מאפיינים עסקיים נחשב אוטומטית שימוש אסור לשם רווח. יש לבחון את תפקיד התמונה בהקשר המסוים.
השאלה עשויה להיות האם מדובר בתיעוד אישי שנותר בעמוד, או בתוכן שמנוצל בפועל כדי למשוך קהל ולקדם פעילות עסקית.
זו אחת השאלות המשפטיות המעניינות שעולות מהתביעה של רובין.
האם הסכמה לפרסום בזמן זוגיות תקפה גם לאחר הפרידה?
נניח שדנה הסכימה לבן זוגה לפרסם תמונות מחופשה משותפת. שנה לאחר מכן הם נפרדים, והיא מודיעה לו שאינה מעוניינת שתמונותיה ישמשו לקידום העסק שלו.
האם ההסכמה המקורית מאפשרת לו להמשיך? התשובה תלויה במה שהוסכם ובנסיבות.
לפי חוק הגנת הפרטיות, הסכמה יכולה להיות מפורשת או משתמעת, ובלבד שהיא הסכמה מדעת. לא תמיד צריך לחתום על מסמך כדי להסכים לפרסום. גם התנהגות יכולה ללמד על הסכמה בנסיבות המתאימות. אבל הסכמה אינה בהכרח בלתי מוגבלת.
מצד שני, דרישה למחוק תמונה אינה מביאה בהכרח למסקנה שכל המשך פרסום שלה הוא אסור. יש לבחון את היקף ההסכמה המקורית, את משמעות החזרה ממנה, את השימוש שנעשה בתמונה ואת ההגנות האפשריות.
במחלוקת מסוג זה, למכתב התראה יש משמעות ראייתית חשובה. הוא עשוי לסייע בהוכחת המועד שבו נמסרה התנגדות מפורשת להמשך הפרסום, גם אם אין בו לבדו כדי להכריע שהפרסום אינו חוקי.
ומה לגבי התמונות שבהן מופיעים ילדים?
הטענה של רובין כי בין התמונות נמצאים גם ילדיה הקטינים מוסיפה לסיפור רובד רגיש.
קטינים זכאים להגנה על פרטיותם, ולעיתים הנזק מפרסום תמונותיהם עלול להיות שונה מהנזק הנגרם למבוגרים. הפצת תמונה עשויה לחשוף פרטים על חייהם, על מקום הימצאם או על סביבתם המשפחתית. כאשר הפרסום נעשה בהקשר של סכסוך בין מבוגרים, עולה גם השאלה אם יש בו פגיעה בטובתם.
במישור המשפטי, לא כל פרסום של צילום קטין אסור מעצם היותו קטין. נבחנים בין היתר אופי התמונה, נסיבות השימוש, הסכמת הגורמים המוסמכים, מטרת הפרסום והפגיעה האפשרית בפרטיות. כאשר מדובר בתוכן פרסומי, עשויות להתעורר שאלות נוספות הנוגעות לזכויות הקטין ולסמכות ההורים להסכים לשימוש בדמותו.
הפרסום המקורי של תמונה על ידי הורה אינו מעניק לכל גורם אחר רישיון בלתי מוגבל להשתמש בה.
המילה "שוחד" והגבול שבין ריב אישי ללשון הרע
החלק השני בתביעה של רובין מעלה שאלה משפטית אחרת: מתי אמירה על בן זוג לשעבר הופכת ללשון הרע?
חוק איסור לשון הרע, התשכ”ה-1965, מגן על שמו הטוב של אדם מפני פרסומים שעלולים להשפילו, לבזותו או לפגוע במשלח ידו. סעיף 1 לחוק מגדיר מה עשוי להיחשב לשון הרע, וסעיף 2 עוסק במושג הפרסום. החוק חל גם על דברים שנאמרים בראיון, בסרטון, בסטורי או בפוסט ברשת חברתית. כאשר אדם מייחס לאחר מעשה בעל משמעות פלילית, עשויה להתעורר עילת תביעה בלשון הרע. אבל גם כאן ההקשר קובע.
המונח שבו משתמש המפרסם אינו נבחן במנותק מכל יתר הדברים. בית המשפט בוחן כיצד אדם סביר היה מבין את הפרסום כולו, האם מדובר בייחוס עובדתי, בהבעת דעה או בהתבטאות אחרת, ומהי המשמעות שהדברים מעבירים.
במקרה של רובין וצפורי, המחלוקת נוגעת בין היתר לאופן שבו הוצגה לציבור דרישת הכסף הנטענת. רובין מכחישה את הטענות כלפיה וטוענת שהפרסום פגע בשמה הטוב.
השאלה אם אכן פורסמה לשון הרע, והאם עומדת למפרסם הגנה לפי החוק, דורשת בירור משפטי וראייתי.
האם מותר לומר דברים קשים על האקס?
כן. החוק אינו אוסר על אדם לדבר על זוגיות שהסתיימה, לספר על חוויותיו או לבטא ביקורת. אדם רשאי לתאר כיצד הרגיש במערכת היחסים ומה הייתה התרשמותו מהאירועים, אך זכות זו אינה חסינות מפני תביעת לשון הרע.
יש הבדל בין אמירה כמו “הרגשתי פגוע במהלך הקשר” לבין טענה עובדתית שאדם ביצע מעשה מסוים בעל אופי פלילי. גם כאשר אדם מאמין בכל לבו בדברים שהוא אומר, אין בכך לבדו כדי להבטיח שהוא מוגן מתביעה.
סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע קובע הגנה המבוססת על אמת הפרסום ועל קיומו של עניין ציבורי בפרסום. שני הרכיבים נדרשים יחד.
סעיף 15 קובע הגנות נוספות לפרסומים שנעשו בתום לב בנסיבות המנויות בחוק, למשל במקרים מסוימים של הגנה על עניין אישי כשר. ההגנות אינן ניתנות אוטומטית רק משום שמדובר באדם מפורסם או בנושא שמעניין את הציבור. גם פרסום שזוכה לחשיפה עצומה אינו בהכרח פרסום שיש בו עניין ציבורי במובן המשפטי.
האם אפשר לקבל פיצויים בלי להוכיח נזק?
כן. גם חוק איסור לשון הרע וגם חוק הגנת הפרטיות מאפשרים בנסיבות המתאימות לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק.
המשמעות היא שתובע אינו חייב בהכרח להציג קבלה על הפסד כספי או להראות כמה לקוחות איבד.
המחוקק הכיר בכך שפגיעה בשם הטוב או בפרטיות יכולה לגרום נזק שאינו פשוט למדידה. בסעיף 7א לחוק איסור לשון הרע נקבע מנגנון לפיצוי ללא הוכחת נזק, לרבות אפשרות לפיצוי מוגדל כאשר הוכחה כוונה לפגוע. בחוק הגנת הפרטיות קיים מנגנון נוסף בסעיף 29א.
הסכומים הקבועים בחוקים כפופים להוראות עדכון ולמגבלות הרלוונטיות, ואין להניח שכל פרסום מזכה באופן אוטומטי בפיצוי המרבי. לכן העובדה שרובין הגישה תביעה בסך 306 אלף שקל אינה מלמדת שבית המשפט יפסוק לה סכום זה, או פיצוי כלשהו.
בית המשפט יידרש לבחון את האחריות המשפטית, את עילות התביעה, את ההגנות האפשריות ואת הסעדים שהתבקשו.
רגע, ואם התמונה שלי, אני יכול לעשות בה מה שאני רוצה?
זו טעות נפוצה. כדי להבין מי רשאי לפרסם תמונה צריך להבחין בין שני סוגי זכויות שונים.
זכויות יוצרים בתמונה: ככלל, הזכויות בצילום שייכות ליוצר הצילום, בכפוף לחריגים ולהסכמות הקבועים בחוק זכות יוצרים, התשס”ח-2007.
זכות האדם המצולם לפרטיות: גם אם למישהו יש זכויות יוצרים בתצלום, אין פירוש הדבר שהוא רשאי להשתמש בדמות המצולם בכל דרך שיבחר.
נניח שצלם מקצועי מצלם משפיענית לקמפיין. הצלם עשוי להיות בעל זכויות היוצרים, בהתאם להסכם ולהוראות הדין, אך השימוש המסחרי בדמותה של המשפיענית עשוי לחייב גם הסכמה מתאימה מצדה.
אותו עיקרון פועל גם בכיוון ההפוך: הסכמת האדם המצולם לפרסום אינה בהכרח פוטרת מהצורך לקבל רישיון מבעל זכויות היוצרים.
כשמדובר בתמונות של ידוענים, ההבחנה הזאת חשובה במיוחד.
האם זוג שחי יחד נחשב אוטומטית לידועים בציבור?
עוד פרט מעניין שעלה מהדיווח על התביעה הוא עמדתה של רובין שלפיה השניים לא היו ידועים בציבור ולא ניהלו משק בית משותף.
מבחינה משפטית, זוגיות מתוקשרת, חופשות משותפות ואפילו תוכניות למגורים משותפים אינן מספיקות בהכרח כדי לבסס מעמד של ידועים בציבור.
המבחנים המשפטיים מתמקדים באופי הקשר ובנסיבות חייו של הזוג, לרבות קיומם של חיי משפחה ומשק בית משותף, בהתאם לסוג הזכות הנבחנת.
אין תקופת זוגיות קבועה אחת שהשלמתה הופכת כל זוג לידועים בציבור. גם מגורים בנפרד אינם שוללים את המעמד באופן אוטומטי בכל מקרה.
חשוב לא פחות: הזכאות לזכויות מסוימות עשויה להשתנות לפי החוק הרלוונטי ולפי הנסיבות.
אין צורך להיות נשואים או ידועים בציבור כדי שתעמוד לאדם עילת תביעה בגין פגיעה בפרטיות או לשון הרע. אלה זכויות שיכולות לעמוד לכל אדם גם מול מי שהיה בן זוגו בעבר.
מה באמת צריך להוכיח בבית המשפט?
אם הסכסוך יוכרע לגופו, בית המשפט עשוי להידרש לשאלות עובדתיות ומשפטיות שונות.
ביחס לפרסום התמונות, יהיה חשוב לברר אילו תכנים פורסמו, מתי פורסמו, האם ניתנה הסכמה, מה הייתה מטרת השימוש ומה התרחש לאחר שנמסרה דרישת ההסרה.
ייתכן שתהיה חשיבות גם לאופי החשבון שבו פורסמו התמונות ולהקשר העסקי שבו נעשה בהן שימוש.
ביחס לטענת לשון הרע, יהיה צורך לבחון את הפרסום המדויק, את משמעותו בעיני האדם הסביר, את הטענות בדבר אמיתותו ואת ההגנות שהצדדים עשויים להעלות.
הראיות עשויות לכלול סרטונים, צילומי מסך, התכתבויות, מסמכים ועדויות. לא כל צילום מסך מוכיח כשלעצמו את נסיבות הפרסום, ולעיתים יהיה צורך לברר גם את מקורו, שלמותו וההקשר שבו נוצר.
כמובן, לצד האפשרות של הכרעה שיפוטית, סכסוכים אזרחיים יכולים להסתיים גם בהסכמה בין הצדדים.
הפרידה נגמרה. הזיכרונות נשארו ברשת
יש משהו כמעט אירוני בסיפור של גל רובין ומודי צפורי.
הזוגיות שלהם התנהלה לאורך תקופה ארוכה לעיני הציבור. התמונות, הסרטונים והראיונות היו חלק בלתי נפרד מהקשר. מה שהתחיל כחשיפה רומנטית הפך לאחר הפרידה למוקד של מחלוקת משפטית.
אבל הסיפור הזה כבר מזמן אינו שייך רק לעולם המפורסמים.
כמעט לכל זוג יש היום ארכיון דיגיטלי. תמונות באינסטגרם, סרטונים בטיקטוק, התכתבויות בוואטסאפ ואלבומים בענן.
כשהאהבה נגמרת, לא תמיד ברור מה מותר להשאיר, מה ראוי להסיר ומתי שימוש בזיכרון משותף הופך לפגיעה בזכות של אדם אחר.
הדין אינו מעניק לאדם בעלות מוחלטת על כל תמונה שבה הוא מופיע, אך גם אינו מתיר לאחרים להשתמש בדמותו ללא גבולות.
בין שתי הקביעות האלה נמצאים ההסכמה, הפרטיות, חופש הביטוי, הזכויות הכלכליות והאינטרסים של הצדדים.
התביעה של רובין נגד צפורי עדיין אינה מלמדת כיצד יוכרע הסכסוך. היא כן מציפה שאלה שרבים נתקלים בה רק אחרי שהקשר נגמר:
אם האהבה הייתה משותפת, האם גם הזכות להמשיך לפרסם אותה נשארת משותפת?
התשובה המשפטית, כמו מערכות היחסים עצמן, תלויה בפרטים.
האם בן זוג לשעבר חייב למחוק תמונות משותפות מהרשתות החברתיות?
לא בהכרח. חוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981, אינו מחייב מחיקה אוטומטית של תמונות לאחר פרידה. עם זאת, כאשר התמונות משמשות לקידום עסקי, חושפות עניינים פרטיים או חורגות מההסכמה שניתנה לפרסומן, עשויה להתגבש עילה משפטית. לפי סעיף 2(6) לחוק, שימוש בתמונתו של אדם לשם רווח עשוי להיחשב פגיעה בפרטיות. יש לבחון את מטרת השימוש, היקף ההסכמה והנסיבות.
האם מותר לפרסם ברשתות החברתיות דברים שליליים על בן זוג לשעבר?
מותר לספר על חוויות אישיות ולבטא ביקורת, אך חופש הביטוי אינו מעניק חסינות מפני תביעת לשון הרע. לפי סעיפים 1 ו-2 לחוק איסור לשון הרע, התשכ”ה-1965, פרסום שעלול להשפיל אדם, לבזותו או לפגוע בשמו הטוב עשוי להקים עילת תביעה. ייחוס מעשים פליליים לאדם עלול להיחשב חמור במיוחד. עם זאת, יש לבחון את משמעות הדברים בהקשרם ואת ההגנות האפשריות, ובהן אמת בפרסום ותום לב.
האם אפשר לתבוע פיצויים על פגיעה בפרטיות או לשון הרע גם בלי להוכיח נזק כספי?
כן. סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע וסעיף 29א לחוק הגנת הפרטיות מאפשרים לבית המשפט לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק, בתנאים הקבועים בחוק. במקרים שבהם הוכחה כוונה לפגוע, החוק מאפשר פיצוי מוגדל. עם זאת, עצם הפרסום אינו מזכה אוטומטית בפיצויים. על התובע להוכיח את יסודות העילה, ובית המשפט בוחן גם את ההגנות, חומרת הפגיעה ונסיבות המקרה.
האם מותר לפרסם תמונות של ילדי בן הזוג לאחר הפרידה?
לא בכל מקרה. גם לקטינים עומדת הזכות לפרטיות, ופרסום תמונותיהם עשוי להיחשב פגיעה בפרטיות בהתאם לנסיבות. יש לבחון את תוכן התמונות, מטרת הפרסום, ההסכמה שניתנה והפגיעה האפשרית בילדים. פרסום שעלול להשפיל או לבזות קטין עשוי להיכנס לגדר סעיף 2(4) לחוק הגנת הפרטיות, ושימוש בתמונתו לשם רווח עשוי להיכנס לגדר סעיף 2(6). הסכמה שניתנה בעבר אינה בהכרח מתירה כל שימוש עתידי, ובפרט כאשר מדובר בשימוש מסחרי. טובת הילד וזכויותיו מחייבות התייחסות מיוחדת.
האם מותר להשתמש בתמונה של בן זוג לשעבר לצורך פרסום עסק או מוצר?
לא ללא הגבלה. בעלות על צילום או זכויות יוצרים בו אינן מעניקות היתר אוטומטי לשימוש מסחרי בדמותו של אדם אחר. סעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות מתייחס לשימוש בשם, בכינוי, בתמונה או בקול של אדם לשם רווח. שימוש כזה ללא הסכמה מתאימה עשוי להוות פגיעה בפרטיות, גם אם הצילום נעשה בתקופת הזוגיות. לצורך הכרעה נבחנים היקף ההסכמה, מטרת הפרסום והקשר שלו לפעילות העסקית. לא כל תמונה בחשבון המשמש גם לעסקים נחשבת בהכרח לשימוש אסור.
