שיעור מספר 22 – ניסיון בלתי צליח ופטור עקב חרטה

ניסיון בלתי צליח ופטור עקב חרטה בשיעור הקודם עסקנו בניסיון לעבור עבירה ובגבול שבין הכנה לבין ביצוע. למדנו כי סעיף 25 לחוק העונשין דורש שהנאשם יפעל במטרה לבצע עבירה, יעשה מעשה שכבר חורג מהכנה בלבד, אך העבירה עצמה לא תושלם. בשיעור הזה נעמיק בשתי סוגיות שנכנסות לתמונה לאחר שכבר הגענו לעולם הניסיון: ניסיון בלתי צליח […]

שיעור מספר 21 – ניסיון – הגבול בין הכנה לביצוע והיסודות של ניסיון

שיעור 21 – ניסיון: הגבול בין הכנה לביצוע והיסודות של ניסיון בדין הפלילי לא תמיד צריך שהעבריין ישלים את העבירה כדי שתקום אחריות פלילית. לעיתים האדם כבר החל להוציא את התוכנית העבריינית שלו מן הכוח אל הפועל, אך העבירה לא הושלמה מסיבה כלשהי. במצב כזה עשויה לקום אחריות בגין ניסיון לעבור עבירה. דיני הניסיון חשובים […]

שיעור מספר 20 – המתה באחריות מופחתת, המתה בקלות דעת וגרימת מוות ברשלנות

שלוש העבירות מבטאות שלוש דרגות שונות של אשמה בגרימת מוות לאחר שלמדנו רצח ורצח בנסיבות מחמירות, מגיעים לשלוש עבירות המתה שנמצאות בדרגות אחרות במדרג: המתה בנסיבות של אחריות מופחתת לפי סעיף 301ב, המתה בקלות דעת לפי סעיף 301ג וגרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין. חשוב להבין שהן אינן שלוש גרסאות של אותו מצב. […]

שיעור מספר 19 – רצח ורצח בנסיבות מחמירות – סעיפים 300 ו-301א

הדין מבחין בין רצח בסיסי לבין רצח שמתקיימת בו נסיבה מחמירה לאחר הרפורמה בעבירות ההמתה קיימות שתי דרגות מרכזיות בתוך עבירת הרצח. סעיף 300 לחוק העונשין קובע את עבירת הרצח הבסיסית, ואילו סעיף 301א קובע רצח בנסיבות מחמירות. נקודת המוצא של שתי העבירות דומה: אדם גרם למותו של אדם אחר בכוונה או באדישות. ההבדל הוא […]

שיעור מספר 18 – עבירות ההמתה לאחר הרפורמה – המבנה הכללי

הרפורמה שינתה מן היסוד את הדרך שבה הדין מדרג גרימת מוות עבירות ההמתה עוסקות במקרים שבהם התנהגותו של אדם גורמת למותו של אדם אחר. אלא שלא כל גרימת מוות מבטאת אותה דרגת אשמה. יש הבדל עמוק בין מי שממית בכוונה, מי שמודע לאפשרות המוות ושווה נפש כלפיה, מי שמקווה שהמוות לא יתרחש למרות שהוא נוטל […]

שיעור מספר 17 – אחריות קפידה לפי סעיף 22 ואחריות תאגידים

אחריות קפידה היא חריג לכלל שלפיו אחריות פלילית דורשת מחשבה פלילית או רשלנות לאחר שלמדנו מחשבה פלילית ורשלנות, מגיעים לסוג שלישי ושונה של אחריות: אחריות קפידה. נקודת המוצא של המשפט הפלילי היא שאדם אינו מורשע רק מפני שהיסוד העובדתי התקיים. בדרך כלל צריך להוכיח גם מחשבה פלילית או רשלנות. אחריות קפידה חורגת מן המבנה הרגיל […]

שיעור מספר 16 – רשלנות פלילית לפי סעיף 21

רשלנות פלילית עוסקת במצב שבו האדם לא היה מודע לסיכון, אך הדין קובע שהיה עליו להיות מסוגל להיות מודע לו עד עכשיו עסקנו בעיקר במחשבה פלילית – מצבים שבהם האדם מודע לטיב מעשיו, לנסיבות הרלוונטיות ובמקרה של עבירה תוצאתית גם לאפשרות גרימת התוצאה. ברשלנות נקודת המוצא שונה. האדם אינו מודע בפועל לאחד מפרטי העבירה או […]

שיעור מספר 15 – הלכת הצפיות, מטרה, מניע וכוונה מועברת

כוונה עוסקת בתוצאה שהאדם מבקש לגרום, אבל לא תמיד צריך להוכיח שהתוצאה הייתה מטרתו הישירה למדנו שכאשר עבירה תוצאתית דורשת כוונה, סעיף 20(א)(1) לחוק העונשין מגדיר אותה כמטרה לגרום לתוצאה. זהו המקרה הפשוט: האדם רוצה שהתוצאה תתרחש ופועל כדי להביא לה. אבל החיים מורכבים יותר. לעיתים אדם פועל כדי להשיג מטרה אחרת, ובכל זאת יודע […]

שיעור מספר 14 – פזיזות – אדישות וקלות דעת

פזיזות מתחילה במודעות לסיכון, אבל נבדלת לפי היחס של האדם לתוצאה כאשר עבירה תוצאתית דורשת מחשבה פלילית, לא די לברר אם האדם היה מודע למה שהוא עושה ולנסיבות שבהן פעל. צריך לבדוק גם אם הוא היה מודע לאפשרות שהתוצאה האסורה תיגרם, ומה היה יחסו לאפשרות הזאת. סעיף 20(א)(2) לחוק העונשין מכנה את אחד המצבים הללו […]

שיעור מספר 13 – עצימת עיניים וכוונה

המשפט הפלילי אינו מאפשר לאדם להימלט מאחריות רק משום שבחר שלא לדעת בשיעור הקודם ראינו שמחשבה פלילית דורשת בדרך כלל מודעות בפועל לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות גרימת התוצאה, כאשר אלה מפרטי העבירה. אלא שבמציאות אדם אינו תמיד אומר לעצמו במפורש: “אני יודע שהעובדה הזאת מתקיימת”. לעיתים הוא חושד מאוד שהיא מתקיימת, אבל מעדיף שלא […]

שיעור מספר 12 – היסוד הנפשי – מחשבה פלילית ומודעות לפי סעיפים 19-20

המשפט הפלילי אינו מסתפק במה שהאדם עשה – הוא בוחן גם את מצבו התודעתי היסוד העובדתי מספר לנו מה התרחש בעולם החיצוני: מה הייתה ההתנהגות, אילו נסיבות התקיימו והאם נגרמה תוצאה. אבל ברוב העבירות הפליליות אין די בכך. צריך לבחון גם מה התרחש בתודעתו של העושה בזמן ביצוע העבירה. זהו היסוד הנפשי. תפקידו להבחין בין […]

שיעור מספר 11 – קשר סיבתי משפטי – צפיות, גורם זר מתערב וגולגולת דקה

לא כל גורם עובדתי לתוצאה הופך אוטומטית לגורם שאחראי לה מבחינה פלילית בשיעור הקודם ראינו שמבחן האלמלא מסוגל לזהות שורה ארוכה של גורמים שבלעדיהם התוצאה לא הייתה מתרחשת כפי שהתרחשה. אלא שהמשפט הפלילי אינו מטיל אחריות על כל גורם עובדתי בשרשרת. כאן נכנס הקשר הסיבתי המשפטי. תפקידו לבחור מתוך הגורמים העובדתיים את אלה שניתן לייחס […]

שיעור מספר 10 – קשר סיבתי עובדתי – מבחן האלמלא וריבוי גורמים

קשר סיבתי נדרש כאשר העבירה דורשת תוצאה בעבירה התנהגותית די בכך שהתקיימו ההתנהגות והנסיבות שהחוק דורש, יחד עם היסוד הנפשי המתאים. בעבירה תוצאתית המצב שונה. לא מספיק להראות שהנאשם פעל ושלאחר מכן התרחשה תוצאה אסורה. צריך להוכיח שהתנהגותו קשורה סיבתית לתוצאה. סעיף 18 לחוק העונשין מבחין בין המעשה לבין תוצאה שנגרמה על ידי המעשה, כאשר […]

שיעור מספר 9 – עבירות החזקה ושליטה

בעבירת החזקה המשפט אינו מחפש בהכרח פעולה אלא שליטה בדבר עבירות החזקה שונות מעבירות שבהן הרכיב ההתנהגותי הוא פעולה ברורה כמו תקיפה, לקיחה או ירי. לעיתים עצם המצב שבו אדם שולט בחפץ מסוים הוא ההתנהגות שהמחוקק אוסר. זו הסיבה שעבירות החזקה נחשבות מיוחדות בתוך היסוד העובדתי. האדם אינו חייב להשתמש בחפץ, להעביר אותו או לעשות […]

שיעור מספר 8 – עבירות התנהגותיות, תוצאתיות, עבירות סכנה ונסיבות

הסיווג של העבירה נקבע לפי מה שהחוק דורש שיתרחש לאחר שהכרנו את היסוד העובדתי, אפשר לבצע הבחנה חשובה בין סוגים שונים של עבירות. ההבחנה המרכזית היא בין עבירה התנהגותית לבין עבירה תוצאתית, ולצדן קיימות עבירות שבהן המחוקק מבקש להתמודד עם יצירת סכנה עוד לפני שהנזק הסופי התממש. נקודת המוצא היא סעיף 18 לחוק העונשין. הסעיף […]