שיעור 34 – צווים וסעדים שאינם פיצויים
לא כל נזק נפתר בכסף – לפעמים צריך לעצור את העוולה עצמה ברוב תביעות הנזיקין הסעד המרכזי הוא פיצויים. אם אדם נפגע בתאונה, הכסף נועד לפצות על נזק שכבר נגרם. אבל יש מצבים שבהם פיצוי כספי בלבד אינו נותן מענה אמיתי. נניח שמפעל מפעיל מכונה היוצרת רעש כבד מדי לילה ופוגעת באופן מתמשך בשימוש של […]
שיעור 33 – הטבות, ביטוח לאומי וניכויים מהפיצוי
נפגע יכול לקבל כסף מכמה מקורות, אבל הנזק עצמו אינו מוכפל כאשר אדם נפגע בגופו, ייתכן שהוא זכאי במקביל לפיצויים מן המזיק ולתשלומים ממקורות נוספים. תאונה במקום העבודה יכולה לזכות אותו בגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי. פוליסת ביטוח פרטית יכולה להעניק לו תגמולים. מעסיק יכול להמשיך לשלם שכר בתקופת ההיעדרות, וקופת חולים או גוף ציבורי אחר […]
שיעור 32 – נזקי מוות: עיזבון ותלויים
מות הניזוק יוצר שתי תביעות שונות שצריך להפריד ביניהן כאשר עוולה גורמת למותו של אדם, הנזק אינו מסתיים ברגע הפטירה. המוות עצמו יוצר מערכת נזיקית מיוחדת שבה עשויות להתקיים שתי קבוצות זכויות שונות: זכויות העיזבון וזכויות התלויים. תביעת העיזבון ממשיכה, בעיקרה, את זכויותיו של המנוח. השאלה היא אילו נזקים היו שייכים למנוח עצמו ואילו זכויות […]
שיעור 31 – פיצויים בגין נזקי גוף
נזק גוף אינו נמדד רק לפי אחוזי הנכות כאשר אדם נפגע בגופו, הפיצוי אינו נקבע באמצעות פעולה פשוטה של “אחוז נכות כפול סכום כסף”. דיני הפיצויים בוחנים כיצד הפגיעה שינתה בפועל את חייו של הניזוק מבחינה רפואית, תפקודית וכלכלית. אותה נכות רפואית יכולה להשפיע בצורה שונה מאוד על אנשים שונים. פגיעה ביד יכולה להיות כמעט […]
שיעור 30 – עקרונות הפיצויים בדיני נזיקין
מה מטרת הפיצויים – להשיב את הניזוק ככל האפשר למצב שבו היה אלמלא העוולה לאחר שנקבעה אחריות בנזיקין מתחילה שאלה חדשה: מה צריך הנתבע לשלם לניזוק? הקביעה שהנתבע התרשל אינה אומרת דבר כשלעצמה על גובה הפיצוי. ייתכן שהעוולה גרמה נזק קטן, וייתכן ששינתה את חייו של הניזוק לחלוטין. העיקרון המרכזי בדיני הפיצויים הוא השבת המצב […]
שיעור 29 – חסינויות ופטורים מאחריות
חסינות אינה אומרת שלא נגרם נזק ואינה תמיד אומרת שלא הייתה עוולה בדיני הנזיקין יכול להתקיים מצב שבו אדם ביצע מעשה שהיה עשוי להקים אחריות, ובכל זאת הדין מונע או מגביל את האפשרות לתבוע אותו. כאן נכנסים לתמונה חסינויות ופטורים מאחריות. ההיגיון שונה מהגנה רגילה כמו אשם תורם. באשם תורם בוחנים את חלקו של הניזוק […]
שיעור 28 – אשם תורם, הסתכנות מרצון והגנות בדיני נזיקין
גם כאשר הנתבע אחראי, התנהגות הניזוק יכולה לשנות את התוצאה עד עכשיו התמקדנו בעיקר בשאלה האם הנתבע ביצע עוולה והאם היא גרמה לנזק. אולם האחריות הנזיקית אינה נבחנת תמיד רק מצד המזיק. לעיתים גם התנהגותו של הניזוק עצמו תרמה להתרחשות הנזק או להיקפו. הדין אינו מתייחס לכל התנהגות של הניזוק באותה דרך. לעיתים היא אינה […]
שיעור 27 – מעוולים יחד וריבוי מזיקים
כאשר נזק אחד נוצר בגלל יותר מאדם אחד לא כל נזק נגרם ממעשה של מזיק יחיד. תאונה יכולה להתרחש בגלל רשלנות של כמה גורמים, טיפול רפואי יכול לכלול כמה כשלים מצטברים, מפגע יכול להיווצר בשל פעולות של כמה בעלי תפקידים, ולעיתים אדם אחד מתחיל תהליך מזיק ואדם אחר מחמיר אותו. במצבים כאלה מתעוררת שאלה שונה […]
שיעור 26 – אחריות מעביד, שולח וקבלן למעשהו של אדם אחר
אחריות למעשה הזולת – מתי אדם אחד משלם על עוולה שביצע אדם אחר הכלל הבסיסי בדיני הנזיקין הוא שכל אדם אחראי למעשיו שלו. אם ראובן התרשל ופגע בשמעון, נקודת המוצא היא שראובן הוא הנתבע הטבעי. אבל בעולם המודרני פעולות רבות אינן נעשות באופן פרטי. עובדים פועלים עבור מעסיקים, שלוחים מבצעים פעולות עבור שולחים וקבלנים מבצעים […]
שיעור 25 – ייחוד העילה והיחס בין פלת”ד לפקודת הנזיקין
כאשר פלת”ד חל, אי אפשר פשוט לבחור לתבוע ברשלנות העיקרון המרכזי בשיעור הזה מעוגן בסעיף 8 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל”ה-1975, שכותרתו “ייחוד העילה”. הרעיון הוא ליצור הפרדה ברורה בין שני משטרים משפטיים. כאשר נזק גוף נגרם בתאונת דרכים שמקנה לנפגע עילת תביעה לפי פלת”ד, החוק המיוחד הוא המסלול שנועד לטפל בנזק הזה. הנפגע […]
שיעור 24 – מי זכאי לפיצוי ומי חייב לשלם?
אחרי שקבענו שזו תאונת דרכים, צריך לזהות את הנפגע ואת הרכב שממנו נגזרת החבות בשיעורים הקודמים למדנו תחילה מדוע חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל”ה-1975, יוצר משטר אחריות מיוחד, ולאחר מכן כיצד בודקים אם האירוע בכלל נכנס להגדרת “תאונת דרכים”. עכשיו עוברים לשאלה הבאה: מי מפצה את מי? נקודת המוצא נמצאת בסעיף 2 לחוק הפלת”ד. […]
שיעור 23 – מהי “תאונת דרכים”?
הגדרת תאונת דרכים היא שער הכניסה לכל משטר הפלת”ד לפני ששואלים מי חברת הביטוח, מי זכאי לפיצוי וכמה פיצויים מגיעים, צריך להכריע בשאלה בסיסית יותר: האם האירוע הוא בכלל “תאונת דרכים” במובן המשפטי של חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל”ה-1975. השימוש היומיומי במילים “תאונת דרכים” אינו מספיק. אדם יכול לומר שנפגע “בתאונת רכב”, אבל מבחינה […]
שיעור 22 – פלת”ד: למה בתאונת דרכים לא שואלים מי אשם?
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים יצר משטר אחריות שונה מדיני הרשלנות כאשר אדם נפגע בתאונה רגילה, השאלה המרכזית היא בדרך כלל אם מישהו התרשל. בודקים חובת זהירות, התרשלות, קשר סיבתי ונזק. בתאונות דרכים המחוקק בחר במבנה אחר. חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל”ה-1975, המכונה בקיצור פלת”ד, הוא החוק המרכזי שמסדיר פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו […]
שיעור 21 – אחריות למוצרים פגומים
למה נדרש חוק מיוחד למוצרים פגומים? כאשר אדם נפגע ממוצר, אפשר עקרונית לבחון את אחריות היצרן באמצעות עוולת הרשלנות. הבעיה היא שלעיתים קשה מאוד לצרכן להוכיח מה התרחש בתוך המפעל: מי תכנן את המוצר, כיצד הורכב, איזו בדיקה בוצעה, באיזה שלב נוצר הפגם ומה בדיוק עשה היצרן שלא היה סביר. נניח שאדם פותח בקבוק שתייה […]
שיעור 20 – תרמית, שקר מפגיע וגרם הפרת חוזה
שלוש עוולות שמגינות מפני פגיעה מכוונת בעולם הכלכלי עד עכשיו עסקנו בעוולות שמגינות על הגוף, החירות, המקרקעין וההחזקה. בשיעור הזה עוברים לשלוש עוולות שעוסקות בעיקר בפגיעות כלכליות שנוצרות בעקבות התנהגות מכוונת של אדם: תרמית, שקר מפגיע וגרם הפרת חוזה. שלוש העוולות מצויות בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], שהיא פקודה תקפה בדין הישראלי. למרות הדמיון ביניהן, כל […]