שיעור מספר 13 – עצימת עיניים וכוונה
המשפט הפלילי אינו מאפשר לאדם להימלט מאחריות רק משום שבחר שלא לדעת בשיעור הקודם ראינו שמחשבה פלילית דורשת בדרך כלל מודעות בפועל לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות גרימת התוצאה, כאשר אלה מפרטי העבירה. אלא שבמציאות אדם אינו תמיד אומר לעצמו במפורש: “אני יודע שהעובדה הזאת מתקיימת”. לעיתים הוא חושד מאוד שהיא מתקיימת, אבל מעדיף שלא […]
שיעור מספר 12 – היסוד הנפשי – מחשבה פלילית ומודעות לפי סעיפים 19-20
המשפט הפלילי אינו מסתפק במה שהאדם עשה – הוא בוחן גם את מצבו התודעתי היסוד העובדתי מספר לנו מה התרחש בעולם החיצוני: מה הייתה ההתנהגות, אילו נסיבות התקיימו והאם נגרמה תוצאה. אבל ברוב העבירות הפליליות אין די בכך. צריך לבחון גם מה התרחש בתודעתו של העושה בזמן ביצוע העבירה. זהו היסוד הנפשי. תפקידו להבחין בין […]
שיעור מספר 11 – קשר סיבתי משפטי – צפיות, גורם זר מתערב וגולגולת דקה
לא כל גורם עובדתי לתוצאה הופך אוטומטית לגורם שאחראי לה מבחינה פלילית בשיעור הקודם ראינו שמבחן האלמלא מסוגל לזהות שורה ארוכה של גורמים שבלעדיהם התוצאה לא הייתה מתרחשת כפי שהתרחשה. אלא שהמשפט הפלילי אינו מטיל אחריות על כל גורם עובדתי בשרשרת. כאן נכנס הקשר הסיבתי המשפטי. תפקידו לבחור מתוך הגורמים העובדתיים את אלה שניתן לייחס […]
שיעור מספר 10 – קשר סיבתי עובדתי – מבחן האלמלא וריבוי גורמים
קשר סיבתי נדרש כאשר העבירה דורשת תוצאה בעבירה התנהגותית די בכך שהתקיימו ההתנהגות והנסיבות שהחוק דורש, יחד עם היסוד הנפשי המתאים. בעבירה תוצאתית המצב שונה. לא מספיק להראות שהנאשם פעל ושלאחר מכן התרחשה תוצאה אסורה. צריך להוכיח שהתנהגותו קשורה סיבתית לתוצאה. סעיף 18 לחוק העונשין מבחין בין המעשה לבין תוצאה שנגרמה על ידי המעשה, כאשר […]
שיעור מספר 9 – עבירות החזקה ושליטה
בעבירת החזקה המשפט אינו מחפש בהכרח פעולה אלא שליטה בדבר עבירות החזקה שונות מעבירות שבהן הרכיב ההתנהגותי הוא פעולה ברורה כמו תקיפה, לקיחה או ירי. לעיתים עצם המצב שבו אדם שולט בחפץ מסוים הוא ההתנהגות שהמחוקק אוסר. זו הסיבה שעבירות החזקה נחשבות מיוחדות בתוך היסוד העובדתי. האדם אינו חייב להשתמש בחפץ, להעביר אותו או לעשות […]
שיעור מספר 8 – עבירות התנהגותיות, תוצאתיות, עבירות סכנה ונסיבות
הסיווג של העבירה נקבע לפי מה שהחוק דורש שיתרחש לאחר שהכרנו את היסוד העובדתי, אפשר לבצע הבחנה חשובה בין סוגים שונים של עבירות. ההבחנה המרכזית היא בין עבירה התנהגותית לבין עבירה תוצאתית, ולצדן קיימות עבירות שבהן המחוקק מבקש להתמודד עם יצירת סכנה עוד לפני שהנזק הסופי התממש. נקודת המוצא היא סעיף 18 לחוק העונשין. הסעיף […]
שיעור מספר 7 – מחדל ומקורות החובה לפעול
המשפט הפלילי יכול להטיל אחריות גם על מי שלא עשה דבר ברוב העבירות אנחנו מחפשים פעולה: אדם תקף, לקח, איים, ירה, זייף או העביר דבר אסור. במחדל התמונה הפוכה. האחריות נוצרת משום שאדם נמנע מלפעול במקום שבו המשפט חייב אותו לפעול. זו נקודה רגישה במיוחד בדין הפלילי. חברה אינה יכולה להפוך כל התנהגות אנוכית, אדישה […]
שיעור מספר 6 – היסוד העובדתי – מעשה, התנהגות נשלטת, עבירה רגעית ונמשכת
האחריות הפלילית מתחילה במה שאדם עשה בעולם החיצוני לפני שבודקים מה אדם חשב, רצה או ידע, צריך לזהות מהי ההתנהגות שהחוק אוסר. זהו לבו של היסוד העובדתי. סעיף 18 לחוק העונשין קובע את המסגרת הבסיסית ומבחין בין המעשה לבין הנסיבות והתוצאה, כאשר האחרונות נדרשות רק אם הן חלק מהגדרת העבירה. המשפט הפלילי אינו מעניש אדם […]
שיעור מספר 5 – מבנה העבירה הפלילית – יסוד עובדתי, יסוד נפשי וסייגים
כדי לקבוע שאדם עבר עבירה צריך לפרק את האיסור לרכיבים שלו דיני העונשין אינם עובדים לפי התרשמות כללית שהנאשם “עשה משהו רע”. כל עבירה בנויה מרכיבים משפטיים, ורק כאשר מתקיימים הרכיבים שהחוק דורש ניתן לייחס לאדם אחריות פלילית. הדרך הבסיסית להבין עבירה היא להפריד בין היסוד העובדתי לבין היסוד הנפשי, ולאחר מכן לבדוק אם מתקיים […]
שיעור מספר 4 – תחולת הדין הפלילי במקום – עבירות פנים ועבירות חוץ
לפני שבודקים אם נעברה עבירה צריך לשאול אם הדין הפלילי הישראלי בכלל חל עליה עבירה יכולה להיות קשורה ליותר ממדינה אחת. אדם יכול לבצע פעולה בישראל כאשר התוצאה מתרחשת בחו”ל, לשלוח מחו”ל דבר שמגיע לישראל, לפגוע באזרח ישראלי בזמן ששניהם נמצאים במדינה זרה, או להיות אזרח ישראלי שמבצע עבירה שכל רכיביה מתרחשים מחוץ לישראל. לכן […]
שיעור מספר 3 – פרשנות פלילית, בהירות, פומביות ואיסור תחולה למפרע
פרשנות פלילית מתחילה בלשון החוק אבל אינה מסתיימת בקריאה מילולית גם כאשר המחוקק כתב עבירה בחוק, כמעט תמיד נותרת שאלה של פרשנות. מילים אינן פועלות בחלל ריק. צריך להבין מה משמעותן בתוך הסעיף, מה מטרת האיסור, על איזה ערך הוא מגן ואילו התנהגויות ביקש המחוקק לכלול בגדרו. עם זאת, במשפט הפלילי קיימת רגישות מיוחדת לפרשנות […]
שיעור מספר 2 – עקרון החוקיות – אין עבירה ואין עונש אלא על פי חוק
עקרון החוקיות הוא הגבול הראשון לכוח של המדינה להעניש המשפט הפלילי מעניק למדינה כוח חריג בעוצמתו. המדינה יכולה לחקור אדם, להעמידו לדין, להרשיעו, להגביל את חירותו ואף לשלוח אותו למאסר. דווקא משום שהכוח הזה כה משמעותי, הוא אינו יכול להיות מופעל לפי תחושת צדק כללית או לפי החלטה שהתקבלה לאחר שהמעשה כבר נעשה. מכאן נובע […]
שיעור מספר 1 – מבוא לדיני עונשין – מהי עבירה פלילית, מטרות המשפט הפלילי וסיווג עבירות
מה מייחד את המשפט הפלילי דיני העונשין הם חלק מן המשפט הציבורי. בניגוד לסכסוך אזרחי רגיל, שבו אדם אחד תובע אדם אחר כדי לקבל סעד אישי, ההליך הפלילי מבוסס על תפיסה שלפיה עבירה אינה פוגעת רק בנפגע הישיר אלא גם בסדר החברתי ובערכים שהחברה בחרה להגן עליהם באמצעות הדין הפלילי. לכן המדינה היא שמפעילה את […]
שיעור 36 – פגיעה בפרטיות והטרדה מינית כעוולות אזרחיות
שתי עוולות שמגינות על האדם גם כאשר אין פגיעה גופנית דיני הנזיקין אינם מגינים רק על הגוף, הרכוש וההכנסה. הם מגינים גם על מרחבים אישיים יותר של האדם: הפרטיות, האוטונומיה, הכבוד והחירות המינית. שני חוקים מרכזיים מעניקים הגנה אזרחית בתחומים האלה: חוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981, והחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח-1998. בשניהם המחוקק הגדיר התנהגויות מסוימות […]
שיעור 35 – לשון הרע: הגנה על השם הטוב מול חופש הביטוי
חוק איסור לשון הרע מגן על השם הטוב אבל אינו אוסר כל ביטוי פוגע חוק איסור לשון הרע, התשכ”ה-1965 יוצר מסגרת מיוחדת להגנה על שמו הטוב של אדם. זהו חוק בעל אופי כפול: פרסום לשון הרע יכול בנסיבות המתאימות להיות עוולה אזרחית, ובתנאים מחמירים יותר גם עבירה פלילית. החוק ניצב במפגש בין שני אינטרסים חשובים. […]