שיעור 4 – חובת הזהירות: מתי המשפט מכיר ביחסים שמצדיקים אחריות?
חובת הזהירות היא השער לעוולת הרשלנות בשיעור הקודם ראינו שעוולת הרשלנות אינה מסתיימת בכך שהנתבע התנהג בצורה בלתי סבירה. לפני שמטילים עליו אחריות צריך לשאול שאלה קודמת: האם בכלל הייתה לו חובה משפטית להיזהר כלפי התובע ביחס לסיכון שהתממש? זהו תפקידה של חובת הזהירות. היא קובעת את גבולות האחריות ומונעת מצב שבו כל אדם יהיה […]
שיעור 3 – עוולת הרשלנות: המבנה המלא של סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין
למה עוולת הרשלנות היא העוולה המרכזית בדיני הנזיקין? עוולת הרשלנות היא אחת העוולות החשובות והרחבות ביותר במשפט הנזיקי. היא אינה מתארת אירוע אחד מסוים כמו תקיפה או הסגת גבול, אלא מספקת מסגרת כללית שמאפשרת להטיל אחריות כאשר אדם יצר סיכון בלתי סביר כלפי אחר, הסיכון התממש ונגרם נזק. לכן אפשר למצוא אותה כמעט בכל תחום: […]
שיעור 2 – מפת דיני הנזיקין: עוולות מסגרת, עוולות פרטיקולריות ומשטרי אחריות מיוחדים
אין דרך אחת שבה נוצרת אחריות בנזיקין אחרי שהבנו בשיעור הראשון שדיני הנזיקין עוסקים בשאלה מתי מוצדק להעביר נזק מן הניזוק אל אדם אחר, צריך להבין כיצד מערכת דיני הנזיקין בנויה. לא כל תביעה נזיקית נבדקת לפי אותם כללים. יש מקרים שבהם בוחנים האם הנתבע התרשל, יש מקרים שבהם בודקים האם ביצע התנהגות מוגדרת כמו […]
שיעור 1 – מבוא לדיני נזיקין: למה אדם אחד צריך לשלם על הנזק של אדם אחר?
מבוא לדיני נזיקין: למה אדם אחד צריך לשלם על הנזק של אדם אחר? מהם דיני נזיקין? דיני הנזיקין עוסקים במצבים שבהם אדם, גוף פרטי, חברה או רשות גורמים נזק לאחר, והמשפט צריך להחליט האם יש הצדקה להעביר את הנטל הכלכלי של הנזק מן הניזוק אל המזיק. לא כל נזק בחיים יוצר אחריות משפטית. אדם יכול […]
חוק הפרוצדורה האזרחית העותומני
צ’קליסט חוק הפרוצדורה האזרחית העותומני חקיקה הסבר סיפור חוק הפרוצדורה האזרחית העותומני חוק מיום 2 לחודש רג׳ב, 1296 (21 ביוני, 1879); תיקון מיום 14 לחודש תשרין אול, 1330 (17 באוקטובר, 1914). עתון מיום 5.7.1918; עתון מיום 10.12.1918; ע״ר 1926, 304, 593; ע״ר 1927, 526; חא״י, כרך ב׳, פרק ק״א, עמ׳ 1015; ע״ר 1938, תוס׳ 1, […]
פרק ד׳: הוראות שונות
חקיקה הסבר סיפור חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984 פרק ד׳: הוראות שונות סעיף 107 – העברת סמכויות [ב/45] (א) כל סמכות מינהלית וכל סמכות להתקין תקנות סדרי דין שהוענקו לזקן השופטים, נתונות לשר המשפטים. (ב) כל סמכות שיפוטית שהוענקה לזקן השופטים נתונה לנשיא בית המשפט העליון ולמשנה לנשיא בית המשפט העליון. 💡 סעיף 107 […]
פרק ג׳1: משמר בתי המשפט
חקיקה הסבר סיפור חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984 פרק ג׳1: משמר בתי המשפט סעיף 106א – הגדרות – פרק ג׳1 [תיקון: תשע״ו־3, תשע״ו־7, תשע״ט־3] בפרק זה – “אנשי משמר בתי המשפט” – ממונה הביטחון, הסגל הפיקודי ומאבטחי משמר בתי המשפט; “חוק להסדרת הביטחון” – חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח-1998; “חוק המעצרים” – חוק […]
פרק ג׳: רשמים
חקיקה הסבר סיפור חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984 פרק ג׳: רשמים סעיף 84 – מינוי [ב/30, ר/1] [תיקון: תשמ״ו־3, תשע״א־3] (א) נשיא בית המשפט העליון רשאי, באישור שר המשפטים, למנות שופט או אדם הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום, לרשם של בית המשפט העליון, של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום. (א1) […]
פרק ב׳: בתי המשפט
חקיקה הסבר סיפור חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 פרק ב׳: בתי המשפט סעיף 25 – מספר השופטים [ב/2] [תיקון: תשפ״ה] (א) בבית המשפט העליון יהיו שופטים במספר שקבעה הכנסת בהחלטה. (ב) (החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש): שני שלישים לפחות מהשופטים בבית המשפט העליון יהיו שופטים שכיהנו בבית משפט מחוזי במשך תקופה […]
פרק ב’: חוק בתי משפט לענינים מינהליים
חקיקה הסבר סיפור חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש״ס-2000 סעיף 11 – [תיקון: ק״ת תשס״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ו] ביטחון הציבור – (א) החלטה של רשות לפי חוק כלי היריה, התש״ט-1949, למעט החלטות של הממשלה או של שר. (ב) הכרזה לפי סעיף 6ב לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס״ה-2005, בתקופת תוקפו של אותו סעיף. […]
פרק א’: חוק בתי משפט לענינים מינהליים
חקיקה הסבר סיפור חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש״ס–2000 סעיף 1 – מטרה [תיקון: תשס״ה־8] חוק זה מטרתו להסמיך באופן הדרגתי את בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים לדון בענינים מינהליים הנדונים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק או בבתי משפט אחרים, על ידי שופטים של בית המשפט המחוזי שייקבעו לצורך […]
פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)
צ’קליסט פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי צבור) חקיקה הסבר סיפור פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי צבור), 1943 סעיף 1 – השם הקצר פקודה זו תקרא “פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי הצבור), 1943”. 💡 הסעיף קובע את שמה הקצר של הפקודה. שם זה משמש לזיהוי הפקודה בהפניות משפטיות ובהליכים הנוגעים לרכישת קרקעות לצורכי ציבור. אין בו הסדר מהותי, אלא […]
פרק י׳: תיקונים עקיפים ותחילה
חקיקה הסבר סיפור חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998 פרק י׳: תיקונים עקיפים ותחילה סעיף 27 – הנוסח שולב בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969. 💡 הסעיף אינו יוצר הסדר עצמאי אלא מודיע שתיקון החקיקה כבר שולב בחוק בית הדין לעבודה; לכן יש לקרוא את התוצאה המהותית בנוסח המשולב של אותו חוק. סעיף 28 – […]
פרק ט׳: אמצעי אכיפה מינהליים
חקיקה הסבר סיפור חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח-1998 פרק ט׳: אמצעי אכיפה מינהליים סעיף 26ז – עיצום כספי [תיקון: תשפ״ב־5, תשפ״ד־2, [י״פ הודעות]] (א) בפרק זה – “הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבנייה” – כהגדרתן בסעיף 19א; “חברה ממשלתית גדולה” ו”מעסיק ציבורי גדול” – כהגדרתם בסעיף 9ב(א); “חייב” – מי שחייב בביצוע התאמות […]
פרק ח׳: סמכויות פיקוח
חקיקה הסבר סיפור חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח-1998 פרק ח׳: סמכויות פיקוח סעיף 26ג – הסמכת מפקחים [תיקון: תשפ״ב־5] (א) הנציב רשאי למנות מקרב עובדי הציבור כהגדרתם בסעיף 19מה(ה), מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן (בפרק זה – מפקח). (ב) למפקח ימונה רק מי שמתקיימים בו כל אלה: […]