שיעור 19 – הסגת גבול במקרקעין ובמיטלטלין
הזכות להחזיק בנכס כוללת גם את הזכות שלא יתערבו בו שלא כדין אחרי שלמדנו על מטרד, שבו אדם יכול להפריע לשכן גם בלי להיכנס לשטחו, עוברים לעוולות שמגינות מפני התערבות ישירה בנכס. פקודת הנזיקין [נוסח חדש] מכירה בהסגת גבול במקרקעין ובהסגת גבול במיטלטלין. בשני המקרים נקודת המוצא היא הגנה על ההחזקה ועל השליטה המעשית בנכס. […]
שיעור 18 – מטרדים והגנה על השימוש במקרקעין
דיני המטרדים מגינים על האפשרות להשתמש במקרקעין וליהנות מהם באופן סביר סעיף 44 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] עוסק במצב שבו אדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו, או משתמש במקרקעין שבידיו, באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם, בהתחשב במקומם ובטיבם. המילים החשובות הן “הפרעה של […]
שיעור 17 – תקיפה, כליאת שווא והגנה על שלמות הגוף והחירות
דיני הנזיקין מגינים גם על הגוף וגם על החירות האישית לא כל עוולה נזיקית עוסקת ברשלנות. יש עוולות שבהן עצם ההתערבות המכוונת בגופו של אדם או בחירותו יכולה להקים אחריות גם בלי להוכיח את המבנה הרגיל של עוולת הרשלנות. שתיים מן העוולות החשובות בתחום הזה הן תקיפה וכליאת שווא, המעוגנות בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. תקיפה […]
שיעור 16 – הפרת חובה חקוקה
כאשר החוק עצמו קובע כיצד צריך להתנהג עד עכשיו עסקנו בעיקר בעוולת הרשלנות, שבה בית המשפט בוחן אם הנתבע סטה מהתנהגותו של אדם סביר. אבל לפעמים המחוקק כבר קבע בעצמו חובה ברורה: להתקין אמצעי בטיחות, לשמור על תנאים מסוימים, להימנע מפעולה אסורה או לבצע פעולה שנועדה להגן על אחרים. כאשר אדם מפר חובה כזאת ונגרם […]
שיעור 15 – הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה
טיפול רפואי תקין אינו רק טיפול שבוצע היטב רופא יכול לבצע ניתוח מבחינה מקצועית בצורה מושלמת ובכל זאת להתעורר קושי משפטי אם המטופל לא קיבל לפני הטיפול את המידע שהיה דרוש לו כדי להחליט אם הוא מעוניין לעבור אותו. זהו ההבדל בין שתי שאלות שונות. השאלה הראשונה היא האם הטיפול עצמו היה רפואית סביר. השאלה […]
שיעור 14 – רשלנות רפואית: הסטנדרט המקצועי של הרופא והמוסד הרפואי
רשלנות רפואית היא עוולת רשלנות בתוך עולם מקצועי מיוחד “רשלנות רפואית” אינה עוולה עצמאית ונפרדת בפקודת הנזיקין. בדרך כלל האחריות נבחנת במסגרת עוולת הרשלנות לפי סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. ההבדל הוא שהנתבע אינו אדם רגיל אלא רופא, אחות, קופת חולים, בית חולים או גורם רפואי אחר, ולכן ההתנהגות נבחנת בהתאם לסטנדרט מקצועי […]
שיעור 13 – אחריות בעלי מקרקעין ומחזיקים במקרקעין
מי ששולט במקרקעין נדרש לדאוג לבטיחות סבירה של מי שנכנס אליהם אחריות בגין מקרקעין היא יישום חשוב של עוולת הרשלנות. אדם שמחזיק מקום, מנהל אותו או שולט בו נמצא בדרך כלל בעמדה טובה יותר ממבקר לזהות מפגעים, לתקן אותם, להזהיר מפניהם ולהסדיר את הפעילות המתרחשת במקום. משום כך שליטה ופיקוח על מקרקעין יכולים להקים חובת […]
שיעור 12 – אחריות המדינה ורשויות ציבוריות בנזיקין
גם המדינה יכולה להיות מזיקה בעבר הייתה תפיסה שלפיה השלטון נהנה מחסינות רחבה מפני תביעות נזיקיות. בדין הישראלי נקודת המוצא שונה. המדינה, עיריות, מועצות מקומיות ורשויות ציבוריות אינן עומדות מחוץ לדיני הנזיקין. כאשר רשות פועלת ברשלנות וגורמת נזק, היא עשויה להיתבע בדומה לנתבע פרטי. הבסיס המרכזי לאחריות המדינה מצוי בחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי”ב-1952, […]
שיעור 11 – אחריות בגין מחדל, הצלת הזולת וסיכונים שיצר אדם אחר
לא לעשות דבר יכול לפעמים להיות רשלנות ברוב הדוגמאות שלמדנו עד עכשיו הנתבע עשה פעולה שיצרה סיכון: נהג נסע מהר מדי, בעל עסק השאיר מפגע, רופא ביצע טיפול באופן בלתי סביר. אבל עוולת הרשלנות יכולה להתבסס גם על מחדל – מצב שבו אדם לא עשה דבר שהיה עליו לעשות. סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] […]
שיעור 10 – נזק נפשי: מתי טראומה הופכת לנזק בר פיצוי?
נזק נפשי הוא נזק משפטי לכל דבר, אבל לא כל מצוקה נפשית מקימה אחריות דיני הנזיקין אינם מגינים רק על שלמות הגוף והרכוש. פגיעה נפשית יכולה להיות נזק ממשי ולעיתים אף קשה יותר מפגיעה גופנית. הגדרת “נזק” בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] רחבה, והדין מכיר באפשרות לפצות על פגיעה נפשית במסגרת עוולת הרשלנות כאשר מתקיימים יתר […]
שיעור 9 – נזק כלכלי טהור ומצג שווא רשלני
למה נזק כלכלי מעורר קושי מיוחד בדיני הרשלנות? כאשר אדם שובר לאחר את היד או פוגע ברכבו, קל יחסית לזהות את האינטרס שנפגע ואת מעגל הניזוקים. לעומת זאת, התנהגות רשלנית יכולה לגרום הפסדים כלכליים לאנשים רבים מאוד גם בלי לפגוע בגופם או ברכושם. תקלה בנמל יכולה לעכב מפעלים, מידע מקצועי שגוי יכול לגרום למשקיע לבצע […]
שיעור 8 – קשר סיבתי משפטי וריחוק הנזק
לא כל דבר שגרם לנזק מבחינה עובדתית יוצר אחריות משפטית בשיעור הקודם למדנו שקשר סיבתי עובדתי בוחן אם ההתרשלות הייתה גורם לנזק. מבחן האלמלא מאפשר לנו לשאול מה היה קורה אילו הנתבע היה מתנהג כפי שהיה צריך להתנהג. אלא שהמבחן הזה עלול להכניס לתוך שרשרת הסיבתיות הרבה מאוד גורמים. אדם יצא מהבית, איחר לאוטובוס, לקח […]
שיעור 7 – קשר סיבתי עובדתי: האם ההתנהגות באמת גרמה לנזק?
אפשר להתרשל ובכל זאת לא להיות אחראי לנזק לאחר שבדקנו חובת זהירות והתרשלות, מגיעים לשאלה אחרת לחלוטין: האם ההתנהגות הרשלנית של הנתבע היא שגרמה לנזק שעליו התובע מבקש פיצוי? זוהי שאלת הקשר הסיבתי. היא קריטית משום שדיני הנזיקין אינם מענישים אדם רק משום שהתנהג בצורה בלתי סבירה. הם מטילים עליו אחריות לנזק שניתן לקשור להתנהגות […]
שיעור 6 – הוכחת התרשלות והעברת נטל הראיה
מי צריך להוכיח שהייתה התרשלות? נקודת המוצא במשפט האזרחי היא שהתובע הוא שנושא בנטל להוכיח את תביעתו. בדיני רשלנות פירוש הדבר שבדרך כלל הניזוק צריך להראות שהנתבע חב כלפיו חובת זהירות, שהתנהגותו הייתה בלתי סבירה, שנגרם נזק ושקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק. אבל המציאות אינה תמיד מאפשרת לניזוק לדעת מה בדיוק קרה. לפעמים המידע […]
שיעור 5 – התרשלות וסטנדרט האדם הסביר
למה צריך מפת סמכויות נפרדת? לאחר שבשיעור הקודם עסקנו בשאלה אם קיימת חובת זהירות, מגיעים לליבה המעשית של עוולת הרשלנות: האם הנתבע נהג כפי שאדם סביר היה נוהג באותן נסיבות? סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] אינו דורש מאדם למנוע כל נזק אפשרי. הוא דורש התנהגות סבירה. לכן עצם העובדה שנגרם נזק אינה מוכיחה שהייתה […]