שיעור מספר 8 – מעצר ימים ומעצר בצו שופט
מעצר ימים ומעצר בצו שופט לאחר שהחשוד נעצר והובא לביקורת הקצין הממונה, מגיע השלב שבו המשטרה מבקשת להמשיך להחזיקו במעצר לצורכי החקירה. מכאן ואילך לא די בהחלטה משטרתית. המשך שלילת החירות מחייב ביקורת של בית משפט. המעצר שעליו נלמד בשיעור הזה מכונה בדרך כלל “מעצר ימים” או מעצר לפני הגשת כתב אישום. האדם עדיין חשוד, […]
שיעור מספר 7 – קצין ממונה, שחרור בערובה והבאה בפני שופט
קצין ממונה, שחרור בערובה והבאה בפני שופט בשיעור הקודם עסקנו ברגע שבו שוטר מגביל את חירותו של אדם בשטח, תחילה באמצעות עיכוב ובמקרים המתאימים באמצעות מעצר ללא צו. עכשיו אנחנו עוברים לשלב הבא: מה קורה לאחר שהשוטר כבר עצר את החשוד. המעצר בידי השוטר אינו סוף ההחלטה. הוא רק תחילת מנגנון של ביקורת. העצור מובא […]
שיעור מספר 6 – עיכוב ומעצר ללא צו
עיכוב ומעצר ללא צו עד עכשיו עסקנו בהחלטות שמתקבלות סביב פתיחת חקירה, סגירת תיק, שימוע והתיישנות. כעת אנחנו עוברים אל אחד התחומים המרכזיים ביותר בסדר הדין הפלילי – סמכויות הפגיעה בחירות עוד לפני הגשת כתב אישום. ההבחנה הראשונה שחייבת להיות ברורה היא בין עיכוב לבין מעצר. בשני המצבים חירותו של אדם מוגבלת, אבל עיכוב הוא […]
שיעור מספר 5 – התיישנות והגבלות על העמדה לדין
התיישנות והגבלות על העמדה לדין התיישנות בפלילים קובעת עד מתי רשאית המדינה להעמיד אדם לדין בשל עבירה שביצע. העובדה שקיימות ראיות טובות ואפילו ראיות חזקות מאוד אינה מספיקה אם חלפה תקופת ההתיישנות ואין בדין חריג שמאפשר להמשיך בהליך. זהו נושא שמחייב עבודה מדויקת עם זמנים. בבחינת ההסמכה אפשר לשנות פרט קטן אחד – סוג העבירה, […]
שיעור מספר 4 – העמדה לדין, יידוע, שימוע והסדר מותנה
העמדה לדין, יידוע, שימוע והסדר מותנה אחר סיום החקירה וקבלת חומר הראיות, התיק עובר מן השלב החקירתי אל שלב ההכרעה התביעתית. זהו שלב קריטי: עדיין אין כתב אישום, אבל המדינה כבר מחזיקה בתיק חקירה ומחליטה אם להפוך את החשוד לנאשם. בשלב הזה התביעה אינה בודקת רק אם “יש משהו בתיק”. היא נדרשת להעריך אם הראיות […]
שיעור מספר 3 – פתיחה בחקירה, החלטה שלא לחקור וסגירת תיק
פתיחה בחקירה, החלטה שלא לחקור וסגירת תיק השלב הראשון שבו מערכת האכיפה נכנסת לפעולה הוא שלב החקירה. אבל גם כאן אסור לחשוב שכל תלונה מובילה אוטומטית לחקירה מלאה, וכל חקירה מסתיימת בכתב אישום. הדין יוצר כמה תחנות נפרדות: תחילה מתקבל מידע על חשד לעבירה, אחר כך נשאלת השאלה אם יש לפתוח בחקירה, בהמשך נאסף חומר, […]
שיעור מספר 2 – בתי המשפט והצדדים להליך הפלילי
בתי המשפט והצדדים להליך הפלילי בהליך פלילי לא מספיק לדעת איזו עבירה מיוחסת לנאשם. עוד לפני בירור האשמה צריך לקבוע מי מוסמך לדון בתיק, היכן הוא צריך להתנהל, באיזה הרכב ומי רשאי לנהל את האישום בשם המדינה. אלה שאלות דיוניות עצמאיות, ולעיתים שינוי של פרט אחד בשאלה משנה את הערכאה כולה. סמכות היא נושא קלאסי […]
שיעור מספר 1 – מבוא לסדר הדין הפלילי ומפת ההליך
מבוא לסדר הדין הפלילי ומפת ההליך סדר הדין הפלילי הוא המנגנון שמאפשר למדינה להפוך חשד לביצוע עבירה להליך משפטי מסודר. חוק העונשין יכול לקבוע מהי עבירה ומה העונש עליה, אבל הוא אינו אומר לבדו מי רשאי לעצור אדם, כיצד מתנהלת חקירה, מי מחליט אם להגיש כתב אישום, מה קורה לאחר הגשתו, כיצד נשמעות הראיות ומתי […]
שיעור 20 – פיצויים ושיטת פתרון מלאה של תרחיש בחוזים
פיצויים ושיטת פתרון מלאה בדיני חוזים השיעור האחרון מחבר בין שני דברים שונים אך משלימים. הראשון הוא תרופת הפיצויים – כיצד מחשבים את הנזק שנגרם עקב הפרת חוזה, אילו נזקים בני פיצוי, מה משמעות הצפיות, מהי הקטנת נזק ומה קורה כאשר הצדדים קבעו מראש פיצוי מוסכם. השני הוא שיטת הפתרון המלאה – כיצד לקחת אירוע […]
שיעור 19 – אכיפה, ביטול והשבה
אכיפה, ביטול והשבה בשיעור הקודם זיהינו את עצם ההפרה ולמדנו להבחין בין הפרה רגילה, הפרה יסודית, הפרה צפויה וסיכול. עכשיו מגיע השלב המעשי ביותר בדיני התרופות: מה הנפגע רשאי לעשות לאחר שהחוזה הופר. חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל”א-1970, מציב שלוש תרופות מרכזיות: אכיפה, ביטול ופיצויים. אכיפה וביטול מכוונים לכיוונים הפוכים. באכיפה הנפגע אומר: […]
שיעור 18 – מהי הפרה, הפרה יסודית, הפרה צפויה וסיכול
הפרת חוזה, הפרה יסודית, הפרה צפויה וסיכול עד עכשיו עסקנו ביצירת החוזה, בתוכנו ובאופן שבו יש לקיימו. מכאן מתחיל החלק האחרון של הקורס: מה קורה כאשר החוזה אינו מקוים כפי שהוסכם. זהו הרגע שבו עוברים בעיקר מחוק החוזים (חלק כללי), התשל”ג-1973 אל חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל”א-1970. חוק התרופות תקף כיום, ותיקונו האחרון […]
שיעור 17 – עסקאות נוגדות וההתנגשות בין זכויות
עסקאות נוגדות וההתנגשות בין זכויות עד עכשיו בחנו חוזה בדרך כלל מנקודת המבט של שני צדדים. בשיעור הזה נכנסת לתמונה בעיה אחרת לגמרי: אותו אדם מתחייב ביחס לאותו נכס לשני אנשים שונים. בעל דירה מתחייב למכור אותה לדנה. העסקה עדיין לא הושלמה ברישום. לאחר מכן הוא מתחייב למכור את אותה דירה גם לאורי. שתי ההתחייבויות […]
שיעור 16 – חוזה לטובת אדם שלישי, המחאת זכויות ונושאים משלימים
חוזה לטובת אדם שלישי, המחאת זכויות ונושאים משלימים רוב דיני החוזים בנויים על מבנה פשוט: א’ וב’ כורתים חוזה, וכל אחד מהם מקבל זכויות ונוטל על עצמו חיובים כלפי האחר. אבל בעולם המעשי חוזים רבים משפיעים גם על מי שאינו צד לחוזה המקורי. אדם רוכש ביטוח חיים וקובע שילדיו יקבלו את הכספים. חברה מתקשרת עם […]
שיעור 15 – חוזים אחידים ותנאים מקפחים
חוזים אחידים ותנאים מקפחים עד עכשיו עסקנו בדרך כלל בחוזה כאילו שני צדדים יושבים זה מול זה, מנהלים משא ומתן ומעצבים יחד את תנאי העסקה. בעולם האמיתי חלק עצום מן החוזים אינו נוצר כך. כאשר פותחים חשבון, מצטרפים לשירות תקשורת, מזמינים שירות דיגיטלי, רוכשים ביטוח, מתקשרים עם בנק או חותמים על הסכם שנוסח מראש עבור […]
שיעור 14 – חוזה על תנאי, חוזה למראית עין וחוזה פסול
חוזה על תנאי, חוזה למראית עין וחוזה פסול – סעיפים 13, 27-31 לחוק החוזים עד עכשיו עסקנו בחוזה רגיל שנכרת, פורש ומקוים. בשיעור הזה אנחנו מגיעים לשלושה מצבים שבהם השאלה אינה רק “מה כתוב בחוזה”, אלא מה מעמדו של החוזה עצמו. במצב הראשון הצדדים באמת רוצים להתקשר, אבל הם קושרים את גורל החוזה באירוע עתידי […]