שיעור 12 – אחריות המדינה ורשויות ציבוריות בנזיקין
גם המדינה יכולה להיות מזיקה בעבר הייתה תפיסה שלפיה השלטון נהנה מחסינות רחבה מפני תביעות נזיקיות. בדין הישראלי נקודת המוצא שונה. המדינה, עיריות, מועצות מקומיות ורשויות ציבוריות אינן עומדות מחוץ לדיני הנזיקין. כאשר רשות פועלת ברשלנות וגורמת נזק, היא עשויה להיתבע בדומה לנתבע פרטי. הבסיס המרכזי לאחריות המדינה מצוי בחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי”ב-1952, […]
שיעור 11 – אחריות בגין מחדל, הצלת הזולת וסיכונים שיצר אדם אחר
לא לעשות דבר יכול לפעמים להיות רשלנות ברוב הדוגמאות שלמדנו עד עכשיו הנתבע עשה פעולה שיצרה סיכון: נהג נסע מהר מדי, בעל עסק השאיר מפגע, רופא ביצע טיפול באופן בלתי סביר. אבל עוולת הרשלנות יכולה להתבסס גם על מחדל – מצב שבו אדם לא עשה דבר שהיה עליו לעשות. סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] […]
שיעור 10 – נזק נפשי: מתי טראומה הופכת לנזק בר פיצוי?
נזק נפשי הוא נזק משפטי לכל דבר, אבל לא כל מצוקה נפשית מקימה אחריות דיני הנזיקין אינם מגינים רק על שלמות הגוף והרכוש. פגיעה נפשית יכולה להיות נזק ממשי ולעיתים אף קשה יותר מפגיעה גופנית. הגדרת “נזק” בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] רחבה, והדין מכיר באפשרות לפצות על פגיעה נפשית במסגרת עוולת הרשלנות כאשר מתקיימים יתר […]
שיעור 9 – נזק כלכלי טהור ומצג שווא רשלני
למה נזק כלכלי מעורר קושי מיוחד בדיני הרשלנות? כאשר אדם שובר לאחר את היד או פוגע ברכבו, קל יחסית לזהות את האינטרס שנפגע ואת מעגל הניזוקים. לעומת זאת, התנהגות רשלנית יכולה לגרום הפסדים כלכליים לאנשים רבים מאוד גם בלי לפגוע בגופם או ברכושם. תקלה בנמל יכולה לעכב מפעלים, מידע מקצועי שגוי יכול לגרום למשקיע לבצע […]
שיעור 8 – קשר סיבתי משפטי וריחוק הנזק
לא כל דבר שגרם לנזק מבחינה עובדתית יוצר אחריות משפטית בשיעור הקודם למדנו שקשר סיבתי עובדתי בוחן אם ההתרשלות הייתה גורם לנזק. מבחן האלמלא מאפשר לנו לשאול מה היה קורה אילו הנתבע היה מתנהג כפי שהיה צריך להתנהג. אלא שהמבחן הזה עלול להכניס לתוך שרשרת הסיבתיות הרבה מאוד גורמים. אדם יצא מהבית, איחר לאוטובוס, לקח […]
שיעור 7 – קשר סיבתי עובדתי: האם ההתנהגות באמת גרמה לנזק?
אפשר להתרשל ובכל זאת לא להיות אחראי לנזק לאחר שבדקנו חובת זהירות והתרשלות, מגיעים לשאלה אחרת לחלוטין: האם ההתנהגות הרשלנית של הנתבע היא שגרמה לנזק שעליו התובע מבקש פיצוי? זוהי שאלת הקשר הסיבתי. היא קריטית משום שדיני הנזיקין אינם מענישים אדם רק משום שהתנהג בצורה בלתי סבירה. הם מטילים עליו אחריות לנזק שניתן לקשור להתנהגות […]
שיעור 6 – הוכחת התרשלות והעברת נטל הראיה
מי צריך להוכיח שהייתה התרשלות? נקודת המוצא במשפט האזרחי היא שהתובע הוא שנושא בנטל להוכיח את תביעתו. בדיני רשלנות פירוש הדבר שבדרך כלל הניזוק צריך להראות שהנתבע חב כלפיו חובת זהירות, שהתנהגותו הייתה בלתי סבירה, שנגרם נזק ושקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק. אבל המציאות אינה תמיד מאפשרת לניזוק לדעת מה בדיוק קרה. לפעמים המידע […]
שיעור 5 – התרשלות וסטנדרט האדם הסביר
למה צריך מפת סמכויות נפרדת? לאחר שבשיעור הקודם עסקנו בשאלה אם קיימת חובת זהירות, מגיעים לליבה המעשית של עוולת הרשלנות: האם הנתבע נהג כפי שאדם סביר היה נוהג באותן נסיבות? סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] אינו דורש מאדם למנוע כל נזק אפשרי. הוא דורש התנהגות סבירה. לכן עצם העובדה שנגרם נזק אינה מוכיחה שהייתה […]
שיעור 4 – חובת הזהירות: מתי המשפט מכיר ביחסים שמצדיקים אחריות?
חובת הזהירות היא השער לעוולת הרשלנות בשיעור הקודם ראינו שעוולת הרשלנות אינה מסתיימת בכך שהנתבע התנהג בצורה בלתי סבירה. לפני שמטילים עליו אחריות צריך לשאול שאלה קודמת: האם בכלל הייתה לו חובה משפטית להיזהר כלפי התובע ביחס לסיכון שהתממש? זהו תפקידה של חובת הזהירות. היא קובעת את גבולות האחריות ומונעת מצב שבו כל אדם יהיה […]
שיעור 3 – עוולת הרשלנות: המבנה המלא של סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין
למה עוולת הרשלנות היא העוולה המרכזית בדיני הנזיקין? עוולת הרשלנות היא אחת העוולות החשובות והרחבות ביותר במשפט הנזיקי. היא אינה מתארת אירוע אחד מסוים כמו תקיפה או הסגת גבול, אלא מספקת מסגרת כללית שמאפשרת להטיל אחריות כאשר אדם יצר סיכון בלתי סביר כלפי אחר, הסיכון התממש ונגרם נזק. לכן אפשר למצוא אותה כמעט בכל תחום: […]
שיעור 2 – מפת דיני הנזיקין: עוולות מסגרת, עוולות פרטיקולריות ומשטרי אחריות מיוחדים
אין דרך אחת שבה נוצרת אחריות בנזיקין אחרי שהבנו בשיעור הראשון שדיני הנזיקין עוסקים בשאלה מתי מוצדק להעביר נזק מן הניזוק אל אדם אחר, צריך להבין כיצד מערכת דיני הנזיקין בנויה. לא כל תביעה נזיקית נבדקת לפי אותם כללים. יש מקרים שבהם בוחנים האם הנתבע התרשל, יש מקרים שבהם בודקים האם ביצע התנהגות מוגדרת כמו […]
שיעור 1 – מבוא לדיני נזיקין: למה אדם אחד צריך לשלם על הנזק של אדם אחר?
מבוא לדיני נזיקין: למה אדם אחד צריך לשלם על הנזק של אדם אחר? מהם דיני נזיקין? דיני הנזיקין עוסקים במצבים שבהם אדם, גוף פרטי, חברה או רשות גורמים נזק לאחר, והמשפט צריך להחליט האם יש הצדקה להעביר את הנטל הכלכלי של הנזק מן הניזוק אל המזיק. לא כל נזק בחיים יוצר אחריות משפטית. אדם יכול […]
חלק ראשון: שירותי הבריאות של קופת החולים
חקיקה הסבר סיפור חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994 תוספת שניה חלק ראשון: שירותי הבריאות של קופת החולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל לחבריה במועד הקובע סעיף 1 – ביקורים במרפאות (א) רפואה ראשונית להתייעצות, אבחון וטפול:(1) רפואה כללית;(2) רפואת משפחה;(3) רפואת ילדים.(ב) רפואה מקצועית – להתייעצות, אבחון וטיפול:(1) אף אוזן גרון;(2) אונקולוגיה;(3) אורולוגיה;(4) […]
פרק י”ג – הוראות מעבר
חקיקה הסבר סיפור חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994 פרק י״ג – הוראות מעבר סעיף 67 – הכרה בקופת חולים קיימת [תיקון: תשנ״ז] קופת חולים ששמה מופיע בתוספת השביעית (להלן – קופת חולים קיימת) היא קופת חולים מוכרת לפי סעיף 24 ויחולו עליה הוראות חוק זה לכל דבר וענין. 💡 הסעיף מעניק הכרה אוטומטית לקופות החולים […]
פרק י”ב – הוראות כלליות
חקיקה הסבר סיפור חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד-1994 פרק י״ב – הוראות כלליות סעיף 53 – ערעור קופת חולים על החלטת שר הבריאות (א) הרואה עצמו נפגע מסירובו של שר הבריאות להכיר בו לפי סעיף 24 או הרואה עצמו נפגע מנקיטת אחד האמצעים המפורטים בסעיף 37(ה) רשאי לערער על החלטת שר הבריאות לפני בית המשפט […]