שיעור 27 – מעוולים יחד וריבוי מזיקים
כאשר נזק אחד נוצר בגלל יותר מאדם אחד לא כל נזק נגרם ממעשה של מזיק יחיד. תאונה יכולה להתרחש בגלל רשלנות של כמה גורמים, טיפול רפואי יכול לכלול כמה כשלים מצטברים, מפגע יכול להיווצר בשל פעולות של כמה בעלי תפקידים, ולעיתים אדם אחד מתחיל תהליך מזיק ואדם אחר מחמיר אותו. במצבים כאלה מתעוררת שאלה שונה […]
שיעור 26 – אחריות מעביד, שולח וקבלן למעשהו של אדם אחר
אחריות למעשה הזולת – מתי אדם אחד משלם על עוולה שביצע אדם אחר הכלל הבסיסי בדיני הנזיקין הוא שכל אדם אחראי למעשיו שלו. אם ראובן התרשל ופגע בשמעון, נקודת המוצא היא שראובן הוא הנתבע הטבעי. אבל בעולם המודרני פעולות רבות אינן נעשות באופן פרטי. עובדים פועלים עבור מעסיקים, שלוחים מבצעים פעולות עבור שולחים וקבלנים מבצעים […]
שיעור 25 – ייחוד העילה והיחס בין פלת”ד לפקודת הנזיקין
כאשר פלת”ד חל, אי אפשר פשוט לבחור לתבוע ברשלנות העיקרון המרכזי בשיעור הזה מעוגן בסעיף 8 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל”ה-1975, שכותרתו “ייחוד העילה”. הרעיון הוא ליצור הפרדה ברורה בין שני משטרים משפטיים. כאשר נזק גוף נגרם בתאונת דרכים שמקנה לנפגע עילת תביעה לפי פלת”ד, החוק המיוחד הוא המסלול שנועד לטפל בנזק הזה. הנפגע […]
שיעור 24 – מי זכאי לפיצוי ומי חייב לשלם?
אחרי שקבענו שזו תאונת דרכים, צריך לזהות את הנפגע ואת הרכב שממנו נגזרת החבות בשיעורים הקודמים למדנו תחילה מדוע חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל”ה-1975, יוצר משטר אחריות מיוחד, ולאחר מכן כיצד בודקים אם האירוע בכלל נכנס להגדרת “תאונת דרכים”. עכשיו עוברים לשאלה הבאה: מי מפצה את מי? נקודת המוצא נמצאת בסעיף 2 לחוק הפלת”ד. […]
שיעור 23 – מהי “תאונת דרכים”?
הגדרת תאונת דרכים היא שער הכניסה לכל משטר הפלת”ד לפני ששואלים מי חברת הביטוח, מי זכאי לפיצוי וכמה פיצויים מגיעים, צריך להכריע בשאלה בסיסית יותר: האם האירוע הוא בכלל “תאונת דרכים” במובן המשפטי של חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל”ה-1975. השימוש היומיומי במילים “תאונת דרכים” אינו מספיק. אדם יכול לומר שנפגע “בתאונת רכב”, אבל מבחינה […]
שיעור 22 – פלת”ד: למה בתאונת דרכים לא שואלים מי אשם?
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים יצר משטר אחריות שונה מדיני הרשלנות כאשר אדם נפגע בתאונה רגילה, השאלה המרכזית היא בדרך כלל אם מישהו התרשל. בודקים חובת זהירות, התרשלות, קשר סיבתי ונזק. בתאונות דרכים המחוקק בחר במבנה אחר. חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל”ה-1975, המכונה בקיצור פלת”ד, הוא החוק המרכזי שמסדיר פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו […]
שיעור 21 – אחריות למוצרים פגומים
למה נדרש חוק מיוחד למוצרים פגומים? כאשר אדם נפגע ממוצר, אפשר עקרונית לבחון את אחריות היצרן באמצעות עוולת הרשלנות. הבעיה היא שלעיתים קשה מאוד לצרכן להוכיח מה התרחש בתוך המפעל: מי תכנן את המוצר, כיצד הורכב, איזו בדיקה בוצעה, באיזה שלב נוצר הפגם ומה בדיוק עשה היצרן שלא היה סביר. נניח שאדם פותח בקבוק שתייה […]
שיעור 20 – תרמית, שקר מפגיע וגרם הפרת חוזה
שלוש עוולות שמגינות מפני פגיעה מכוונת בעולם הכלכלי עד עכשיו עסקנו בעוולות שמגינות על הגוף, החירות, המקרקעין וההחזקה. בשיעור הזה עוברים לשלוש עוולות שעוסקות בעיקר בפגיעות כלכליות שנוצרות בעקבות התנהגות מכוונת של אדם: תרמית, שקר מפגיע וגרם הפרת חוזה. שלוש העוולות מצויות בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], שהיא פקודה תקפה בדין הישראלי. למרות הדמיון ביניהן, כל […]
שיעור 19 – הסגת גבול במקרקעין ובמיטלטלין
הזכות להחזיק בנכס כוללת גם את הזכות שלא יתערבו בו שלא כדין אחרי שלמדנו על מטרד, שבו אדם יכול להפריע לשכן גם בלי להיכנס לשטחו, עוברים לעוולות שמגינות מפני התערבות ישירה בנכס. פקודת הנזיקין [נוסח חדש] מכירה בהסגת גבול במקרקעין ובהסגת גבול במיטלטלין. בשני המקרים נקודת המוצא היא הגנה על ההחזקה ועל השליטה המעשית בנכס. […]
שיעור 18 – מטרדים והגנה על השימוש במקרקעין
דיני המטרדים מגינים על האפשרות להשתמש במקרקעין וליהנות מהם באופן סביר סעיף 44 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] עוסק במצב שבו אדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו, או משתמש במקרקעין שבידיו, באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם, בהתחשב במקומם ובטיבם. המילים החשובות הן “הפרעה של […]
שיעור 17 – תקיפה, כליאת שווא והגנה על שלמות הגוף והחירות
דיני הנזיקין מגינים גם על הגוף וגם על החירות האישית לא כל עוולה נזיקית עוסקת ברשלנות. יש עוולות שבהן עצם ההתערבות המכוונת בגופו של אדם או בחירותו יכולה להקים אחריות גם בלי להוכיח את המבנה הרגיל של עוולת הרשלנות. שתיים מן העוולות החשובות בתחום הזה הן תקיפה וכליאת שווא, המעוגנות בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. תקיפה […]
שיעור 16 – הפרת חובה חקוקה
כאשר החוק עצמו קובע כיצד צריך להתנהג עד עכשיו עסקנו בעיקר בעוולת הרשלנות, שבה בית המשפט בוחן אם הנתבע סטה מהתנהגותו של אדם סביר. אבל לפעמים המחוקק כבר קבע בעצמו חובה ברורה: להתקין אמצעי בטיחות, לשמור על תנאים מסוימים, להימנע מפעולה אסורה או לבצע פעולה שנועדה להגן על אחרים. כאשר אדם מפר חובה כזאת ונגרם […]
שיעור 15 – הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה
טיפול רפואי תקין אינו רק טיפול שבוצע היטב רופא יכול לבצע ניתוח מבחינה מקצועית בצורה מושלמת ובכל זאת להתעורר קושי משפטי אם המטופל לא קיבל לפני הטיפול את המידע שהיה דרוש לו כדי להחליט אם הוא מעוניין לעבור אותו. זהו ההבדל בין שתי שאלות שונות. השאלה הראשונה היא האם הטיפול עצמו היה רפואית סביר. השאלה […]
שיעור 14 – רשלנות רפואית: הסטנדרט המקצועי של הרופא והמוסד הרפואי
רשלנות רפואית היא עוולת רשלנות בתוך עולם מקצועי מיוחד “רשלנות רפואית” אינה עוולה עצמאית ונפרדת בפקודת הנזיקין. בדרך כלל האחריות נבחנת במסגרת עוולת הרשלנות לפי סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. ההבדל הוא שהנתבע אינו אדם רגיל אלא רופא, אחות, קופת חולים, בית חולים או גורם רפואי אחר, ולכן ההתנהגות נבחנת בהתאם לסטנדרט מקצועי […]
שיעור 13 – אחריות בעלי מקרקעין ומחזיקים במקרקעין
מי ששולט במקרקעין נדרש לדאוג לבטיחות סבירה של מי שנכנס אליהם אחריות בגין מקרקעין היא יישום חשוב של עוולת הרשלנות. אדם שמחזיק מקום, מנהל אותו או שולט בו נמצא בדרך כלל בעמדה טובה יותר ממבקר לזהות מפגעים, לתקן אותם, להזהיר מפניהם ולהסדיר את הפעילות המתרחשת במקום. משום כך שליטה ופיקוח על מקרקעין יכולים להקים חובת […]