שיעור 6 – תום לב במשא ומתן – סעיף 12
תום לב במשא ומתן – סעיף 12 לחוק החוזים עד עכשיו עסקנו בשאלה מתי נוצר חוזה. למדנו הצעה, קיבול, גמירת דעת, מסוימות וזיכרון דברים. אבל דיני החוזים אינם מתחילים רק ברגע שבו נכרת חוזה. המשפט מתעניין גם במה שקורה לפני הכריתה, בזמן שבו הצדדים בודקים אפשרות להתקשר, מחליפים מידע, מנהלים פגישות, משנים הצעות, מוציאים כסף […]
שיעור 5 – זיכרון דברים, חוזה מוקדם ומנגנוני השלמה
זיכרון דברים, חוזה מוקדם ומנגנוני השלמה אחרי שהבנו מהן גמירת דעת ומסוימות, אנחנו מגיעים לאחד המצבים המורכבים ביותר בדיני הכריתה: הצדדים כבר סיכמו לא מעט, אולי אפילו העלו את הדברים על הכתב, אבל הם עדיין מתכננים לחתום בהמשך על “חוזה מסודר”. כאן עולה השאלה המרכזית של השיעור: האם כבר נכרת חוזה מחייב, או שאנחנו עדיין […]
שיעור 4 – גמירת דעת ומסוימות
גמירת דעת ומסוימות אחרי שלמדנו כיצד נוצרת הצעה וכיצד היא מתקבלת, הגיע הזמן להבין את שני המושגים שמחזיקים כמעט את כל דיני הכריתה: גמירת דעת ומסוימות. אלה אינם שני תנאים טכניים שצריך לסמן לידם וי. הם עונים על שתי שאלות עמוקות יותר: האם הצדדים באמת החליטו להתקשר בחוזה מחייב? ו- האם הם הגיעו להסכמה מגובשת […]
שיעור 3 – קיבול וכריתת החוזה
קיבול וכריתת החוזה בשיעור הקודם עצרנו ברגע שבו נוצרה הצעה. אדם אחד כבר ביטא כלפי חוץ נכונות להתקשר בחוזה בתנאים מסוימים, וההצעה עומדת בפני הניצע. עכשיו עוברים לצדו השני של המפגש החוזי: מה צריך הניצע לעשות כדי להפוך את ההצעה לחוזה מחייב? זהו תפקידו של הקיבול. הקיבול הוא הנקודה שבה ההצעה מפסיקה להיות אפשרות לעסקה […]
שיעור 2 – הצעה והזמנה להציע הצעות
הצעה והזמנה להציע הצעות אחרי שבדקנו בשיעור הראשון אם הצדדים בכלל נכנסו לעולם החוזי, אנחנו מגיעים לשלב שבו החוזה מתחיל להיווצר בפועל. סעיף 1 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל”ג-1973 קובע את נקודת המוצא: חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי הוראות פרק א’ לחוק. החוק בנוסחו התקף כיום עודכן לאחרונה בינואר 2026, אולם התיקון האחרון […]
שיעור 1 – מבוא לדיני חוזים והכניסה לעולם החוזי
מבוא לדיני חוזים והכניסה לעולם החוזי דיני החוזים מלווים כמעט כל תחום בחיים. רכישת דירה, שכירת דירה, רכישת רכב, הזמנת שירות, עבודה מול בעל מקצוע, הצטרפות לחברת תקשורת, קבלת הלוואה, התקשרות בין חברות ואפילו הסכמות בין בני משפחה יכולות לעורר שאלות חוזיות. אבל לפני ששואלים מה כתוב בחוזה, מי הפר אותו ואיזה פיצוי מגיע, קיימת […]
שיעור 36 – פגיעה בפרטיות והטרדה מינית כעוולות אזרחיות
שתי עוולות שמגינות על האדם גם כאשר אין פגיעה גופנית דיני הנזיקין אינם מגינים רק על הגוף, הרכוש וההכנסה. הם מגינים גם על מרחבים אישיים יותר של האדם: הפרטיות, האוטונומיה, הכבוד והחירות המינית. שני חוקים מרכזיים מעניקים הגנה אזרחית בתחומים האלה: חוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981, והחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח-1998. בשניהם המחוקק הגדיר התנהגויות מסוימות […]
שיעור 35 – לשון הרע: הגנה על השם הטוב מול חופש הביטוי
חוק איסור לשון הרע מגן על השם הטוב אבל אינו אוסר כל ביטוי פוגע חוק איסור לשון הרע, התשכ”ה-1965 יוצר מסגרת מיוחדת להגנה על שמו הטוב של אדם. זהו חוק בעל אופי כפול: פרסום לשון הרע יכול בנסיבות המתאימות להיות עוולה אזרחית, ובתנאים מחמירים יותר גם עבירה פלילית. החוק ניצב במפגש בין שני אינטרסים חשובים. […]
שיעור 34 – צווים וסעדים שאינם פיצויים
לא כל נזק נפתר בכסף – לפעמים צריך לעצור את העוולה עצמה ברוב תביעות הנזיקין הסעד המרכזי הוא פיצויים. אם אדם נפגע בתאונה, הכסף נועד לפצות על נזק שכבר נגרם. אבל יש מצבים שבהם פיצוי כספי בלבד אינו נותן מענה אמיתי. נניח שמפעל מפעיל מכונה היוצרת רעש כבד מדי לילה ופוגעת באופן מתמשך בשימוש של […]
שיעור 33 – הטבות, ביטוח לאומי וניכויים מהפיצוי
נפגע יכול לקבל כסף מכמה מקורות, אבל הנזק עצמו אינו מוכפל כאשר אדם נפגע בגופו, ייתכן שהוא זכאי במקביל לפיצויים מן המזיק ולתשלומים ממקורות נוספים. תאונה במקום העבודה יכולה לזכות אותו בגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי. פוליסת ביטוח פרטית יכולה להעניק לו תגמולים. מעסיק יכול להמשיך לשלם שכר בתקופת ההיעדרות, וקופת חולים או גוף ציבורי אחר […]
שיעור 32 – נזקי מוות: עיזבון ותלויים
מות הניזוק יוצר שתי תביעות שונות שצריך להפריד ביניהן כאשר עוולה גורמת למותו של אדם, הנזק אינו מסתיים ברגע הפטירה. המוות עצמו יוצר מערכת נזיקית מיוחדת שבה עשויות להתקיים שתי קבוצות זכויות שונות: זכויות העיזבון וזכויות התלויים. תביעת העיזבון ממשיכה, בעיקרה, את זכויותיו של המנוח. השאלה היא אילו נזקים היו שייכים למנוח עצמו ואילו זכויות […]
שיעור 31 – פיצויים בגין נזקי גוף
נזק גוף אינו נמדד רק לפי אחוזי הנכות כאשר אדם נפגע בגופו, הפיצוי אינו נקבע באמצעות פעולה פשוטה של “אחוז נכות כפול סכום כסף”. דיני הפיצויים בוחנים כיצד הפגיעה שינתה בפועל את חייו של הניזוק מבחינה רפואית, תפקודית וכלכלית. אותה נכות רפואית יכולה להשפיע בצורה שונה מאוד על אנשים שונים. פגיעה ביד יכולה להיות כמעט […]
שיעור 30 – עקרונות הפיצויים בדיני נזיקין
מה מטרת הפיצויים – להשיב את הניזוק ככל האפשר למצב שבו היה אלמלא העוולה לאחר שנקבעה אחריות בנזיקין מתחילה שאלה חדשה: מה צריך הנתבע לשלם לניזוק? הקביעה שהנתבע התרשל אינה אומרת דבר כשלעצמה על גובה הפיצוי. ייתכן שהעוולה גרמה נזק קטן, וייתכן ששינתה את חייו של הניזוק לחלוטין. העיקרון המרכזי בדיני הפיצויים הוא השבת המצב […]
שיעור 29 – חסינויות ופטורים מאחריות
חסינות אינה אומרת שלא נגרם נזק ואינה תמיד אומרת שלא הייתה עוולה בדיני הנזיקין יכול להתקיים מצב שבו אדם ביצע מעשה שהיה עשוי להקים אחריות, ובכל זאת הדין מונע או מגביל את האפשרות לתבוע אותו. כאן נכנסים לתמונה חסינויות ופטורים מאחריות. ההיגיון שונה מהגנה רגילה כמו אשם תורם. באשם תורם בוחנים את חלקו של הניזוק […]
שיעור 28 – אשם תורם, הסתכנות מרצון והגנות בדיני נזיקין
גם כאשר הנתבע אחראי, התנהגות הניזוק יכולה לשנות את התוצאה עד עכשיו התמקדנו בעיקר בשאלה האם הנתבע ביצע עוולה והאם היא גרמה לנזק. אולם האחריות הנזיקית אינה נבחנת תמיד רק מצד המזיק. לעיתים גם התנהגותו של הניזוק עצמו תרמה להתרחשות הנזק או להיקפו. הדין אינו מתייחס לכל התנהגות של הניזוק באותה דרך. לעיתים היא אינה […]