חוק השליחות

חקיקה

הסבר

סיפור

חוק השליחות, תשכ"ה-1965

סעיף 1 – השליחות ונושאה

(א) שליחות היא יפוי כוחו של שלוח לעשות בשמו או במקומו של שולח פעולה משפטית כלפי צד שלישי.
(ב) כל פעולה משפטית יכולה לשמש נושא לשליחות, חוץ מפעולה שלפי מהותה או על פי דין יש לבצעה אישית.

💡 הסעיף מגדיר שליחות כייפוי כוח לבצע פעולה משפטית בשם השולח או במקומו. כמעט כל פעולה משפטית יכולה להיעשות בשליחות, חוץ מפעולה שחייבים לבצע אישית.

סעיף 2 – דין השליחות

שלוחו של אדם כמותו, ופעולת השלוח, לרבות ידיעתו וכוונתו, מחייבת ומזכה, לפי הענין, את השולח.

💡 הסעיף קובע את הכלל המרכזי בדיני שליחות: פעולה של השלוח נחשבת כפעולת השולח. לכן היא יכולה לחייב או לזכות את השולח, כולל ידיעה וכוונה של השלוח.

סעיף 3 – הקניית השליחות וצורתה

(א) השליחות מוקנית בהרשאה, שבכתב או שבעל-פה, מאת השולח לשלוח, או בהודעה עליה מאת השולח לצד השלישי, או על ידי התנהגות השולח כלפי אחד מהם.
(ב) נדרש אדם להיזקק לפעולת שלוח, רשאי הוא שלא להכיר בשליחות כל עוד לא הוצגה לפניו הרשאה בכתב ולא נמסר לו העתק ממנה.

💡 הסעיף מסביר כיצד נוצרת שליחות: בהרשאה בכתב או בעל פה, בהודעה לצד השלישי, או בהתנהגות השולח. עם זאת, צד שלישי רשאי לדרוש הרשאה בכתב לפני שיכיר בשליחות.

סעיף 4 – כשרות השלוח

כל אדם כשר להיות שלוח לפעולה שהוא עצמו בר-דעת לעשותה, אך לענין זכויותיו וחיוביו יחולו דיני הכשרות המשפטית הכלליים.

💡 הסעיף קובע שכל אדם יכול להיות שלוח לפעולה שהוא מבין ויכול לעשותה מבחינה דעתית. עם זאת, זכויותיו וחובותיו ייקבעו לפי דיני הכשרות המשפטית הכלליים.

סעיף 5 – היקף השליחות

(א) השליחות חלה – באין הגבלה בהרשאה – על כל פעולה הדרושה באופן סביר לביצועו התקין של נושא השליחות, אולם אין היא חלה – באין הרשאה מפורשת לכך – על הליכים לפני בית משפט, בית דין או בורר, ולא על פשרה או ויתור או פעולה בלי תמורה.
(ב) רשאי שלוח לעשות כל פעולה דחופה ובלתי צפויה מראש הדרושה באופן סביר לשמירה על עניני השולח בקשר לנושא השליחות, אף אם הפעולה חורגת מתחום ההרשאה.

💡 הסעיף קובע שהשליחות כוללת פעולות סבירות הדרושות לביצועה, אלא אם הוגבלה. פעולות מיוחדות כמו הליכים משפטיים, פשרה, ויתור או פעולה ללא תמורה דורשות הרשאה מפורשת, אך פעולה דחופה לשמירת ענייני השולח מותרת גם אם חורגת מההרשאה.

סעיף 6 – פעולה ללא הרשאה

(א) פעל אדם בחזקת שלוחו של אחר בלי שהורשה לכך או בחריגה מהרשאתו, יכול אותו אחר, בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), לאשר את הפעולה בדיעבד; ואישור בדיעבד – כהרשאה מלכתחילה, ובלבד שלא תיפגע זכות שרכש אדם אחר בתום-לב ובתמורה לפני האישור.
(ב) לא ידע הצד השלישי בשעת הפעולה שהשלוח פועל ללא הרשאה או בחריגה מהרשאתו, הברירה בידו, כל עוד לא נודע לו על אישור הפעולה, לראות את השלוח כבעל דברו או לחזור בו מן הפעולה ולתבוע מן השלוח את נזקו.
(ג) תאגיד יכול לאשר פעולה שנעשתה למענו לפני היווסדו, ויחולו הוראות סעיף זה.

💡 הסעיף עוסק במי שפעל כשלוח בלי הרשאה או מעבר להרשאה. השולח יכול לאשר את הפעולה בדיעבד, והאישור ייחשב כאילו ניתנה הרשאה מראש, אך בלי לפגוע בזכויות צד שלישי תם לב. לצד השלישי יש אפשרויות הגנה אם לא ידע על החריגה.

סעיף 7 – שליחות נסתרת

לא ידע הצד השלישי בשעת הפעולה על קיומה של השליחות, או לא ידע את זהותו של השולח, תחייב פעולת השלוח את השולח והשלוח יחד ולחוד ותזכה את השלוח בלבד; אולם יכול השולח לאמץ לעצמו זכויות השלוח כלפי הצד השלישי, זולת אם הדבר נוגד את הזכות לפי מהותה, תנאיה, או נסיבות הענין.

💡 הסעיף מסדיר שליחות נסתרת, שבה הצד השלישי לא ידע שיש שולח או לא ידע את זהותו. במקרה כזה השולח והשלוח אחראים יחד ולחוד, אך הזכויות מול הצד השלישי מוקנות לשלוח בלבד, אלא אם השולח מאמץ אותן לעצמו.

סעיף 8 – נאמנות וחובות השלוח

קיבל אדם עליו להיות שלוח, חייב הוא לנהוג כלפי השולח בנאמנות ולפעול בהתאם להוראותיו; ובאין כוונה אחרת משתמעת ממהות השליחות או מתנאיה יחולו עליו חובות אלו:
(1) יגלה לשולח כל ידיעה וימסור לו כל מסמך הנוגעים לנושא השליחות ויתן לו דין וחשבון על פעולותיו;
(2) לא יהא שלוח של שולחים שונים לנושא שליחות אחד שלא על דעת שולחיו;
(3) לא יעשה פעולת שליחות עם עצמו;
(4) לא יקבל מכל אדם טובת הנאה או הבטחה לטובת הנאה בקשר לנושא השליחות שלא בהסכמתו של השולח;
(5) לא ישתמש לרעת השולח בידיעות או במסמכים שבאו לידו עקב השליחות, ובדרך כלל יימנע מכל דבר שיש בו ניגוד בין טובת השולח ובין טובתו שלו או של אדם אחר.

💡 הסעיף מטיל על השלוח חובות אמון כלפי השולח: לפעול לפי הוראותיו, לדווח, להימנע מניגוד עניינים, לא לפעול מול עצמו, לא לקבל טובת הנאה אסורה ולא להשתמש במידע לרעת השולח.

סעיף 9 – תרופות

(א) הפר השלוח אחת החובות המוטלות עליו לפי סעיף 8, זכאי השולח לתרופות הניתנות בשל הפרת חוזה.
(ב) פעולה שהשלוח עשה כלפי צד שלישי עקב הפרת חובה כאמור וההפרה היתה על דעת הצד השלישי, זכאי השולח, נוסף על התרופות האמורות בסעיף-קטן (א), לבטל את הפעולה וכן לתבוע גם מן הצד השלישי את הפיצויים המגיעים לו מן השלוח.

💡 הסעיף קובע מהן התרופות לשולח כאשר השלוח מפר את חובות הנאמנות שלו. השולח זכאי לתרופות של הפרת חוזה, ואם הצד השלישי ידע על ההפרה, ייתכן שהשולח יוכל גם לבטל את הפעולה ולתבוע פיצויים ממנו.

סעיף 10 – נכסים ורווחים

(א) כל נכס שבא לידי השלוח עקב השליחות מוחזק בידו כנאמן של השולח; והוא, אף אם לא גילה השלוח לצד השלישי את קיומה של השליחות או את זהותו של השולח.
(ב) השולח זכאי לכל ריווח או טובת הנאה שבאו לשלוח בקשר לנושא השליחות.

💡 הסעיף קובע שנכסים שהשלוח מקבל עקב השליחות שייכים מבחינה מהותית לשולח ומוחזקים בנאמנות עבורו. גם רווח או טובת הנאה שהגיעו לשלוח בקשר לשליחות שייכים לשולח.

סעיף 11 – שיפוי

השולח חייב לשפות את השלוח על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר עקב השליחות.

💡 הסעיף מאזן את חובות השלוח וקובע שהשולח חייב להחזיר לשלוח הוצאות סבירות והתחייבויות סבירות שנעשו עקב השליחות.

סעיף 12 – עכבון

על אף האמור בסעיף 8(1), תהא לשלוח זכות עכבון על נכסי השולח שבאו לידו עקב השליחות – כולל נכסים המוחזקים בידו כנאמן השולח – כדי תשלום שכרו וסכומים אחרים המגיעים לו מן השולח עקב השליחות.

💡 הסעיף מעניק לשלוח זכות עכבון בנכסי השולח שהגיעו לידיו עקב השליחות, כדי להבטיח תשלום שכר או סכומים אחרים שמגיעים לו מהשולח.

סעיף 13 – קיזוז

חובות שהשולח והשלוח חבים זה לזה עקב השליחות ניתנים לקיזוז.

💡 הסעיף מאפשר לקזז חובות הדדיים שנוצרו בין השולח לשלוח עקב השליחות. כך ניתן להפחית חיובים הדדיים במקום לבצע תשלומים נפרדים.

סעיף 14 – סיום השליחות

(א) השליחות מסתיימת בביטולה על ידי השולח או השלוח, וכן במותו של אחד מהם, בגריעת כשרותו או בפשיטת רגלו, או – אם היה תאגיד – בפירוקו.
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו אם ניתנה ההרשאה להבטחת זכותו של אדם אחר או של השלוח עצמו וזכותם תלויה בביצוע נושא השליחות.

💡 הסעיף קובע מתי שליחות מסתיימת: בביטול, מוות, גריעת כשרות, פשיטת רגל או פירוק תאגיד. אך אם ההרשאה ניתנה להבטחת זכות של אדם אחר או של השלוח עצמו, והזכות תלויה בביצוע השליחות, הכלל לא יחול.

סעיף 15 – סייגים לסיום השליחות

(א) כל עוד לא ידע השלוח על סיום השליחות, זכאי הוא כלפי השולח לראותה כנמשכת.
(ב) לא ידע הצד השלישי על סיום השליחות, זכאי הוא לראותה כנמשכת; ואם השלוח ידע על סיומה, זכאי הצד השלישי גם לברירה הנתונה לו בסעיף 6(ב).

💡 הסעיף מגן על מי שלא ידע שהשליחות הסתיימה. השלוח יכול לראות את השליחות כנמשכת כלפי השולח כל עוד לא ידע על סיומה, וצד שלישי שלא ידע על הסיום יכול גם הוא להסתמך על המשך השליחות.

סעיף 16 – שליחות משנה

אין שלוח עושה שלוח לנושא שליחותו אלא אם הורשה לכך במפורש או מכללא, או שעשה זאת לשם פעולה כאמור בסעיף 5(ב).

💡 הסעיף קובע ששלוח אינו רשאי למנות שלוח משנה אלא אם קיבל הרשאה מפורשת או משתמעת, או כאשר מדובר בפעולה דחופה ובלתי צפויה הדרושה לשמירת ענייני השולח.

סעיף 17 – ריבוי שלוחים ושולחים

(א) ניתנה הרשאה אחת לשלוחים אחדים, חזקה שעליהם לפעול יחד.
(ב) ניתנה הרשאה אחת על ידי שולחים אחדים, חזקה שעל השלוח לפעול מכוח כולם יחד.

💡 הסעיף מסדיר מצבים של כמה שלוחים או כמה שולחים. אם ניתנה הרשאה אחת לכמה שלוחים, חזקה שהם צריכים לפעול יחד. אם כמה שולחים נתנו הרשאה אחת, השלוח פועל מכוח כולם יחד.

סעיף 18 – ידיעה

לענין חוק זה רואים אדם כיודע דבר אם היה עליו כאדם סביר לדעתו או שקיבל עליו הודעה בדרך הרגילה.

💡 הסעיף מרחיב את מושג הידיעה. אדם נחשב יודע לא רק כשידע בפועל, אלא גם כשאדם סביר היה צריך לדעת, או כאשר קיבל הודעה בדרך רגילה.

סעיף 19 – שמירת דינים

חוק זה אינו בא לגרוע מהוראות כל דין המסדיר סוג מיוחד של יחסי שליחות.

💡 הסעיף קובע שחוק השליחות אינו פוגע בדינים מיוחדים שמסדירים סוגים מסוימים של יחסי שליחות. אם יש דין מיוחד, הוא עשוי להמשיך לחול לצד החוק.

סעיף 20 – ביטול

הספר האחד-עשר של המג’לה – בטל.

💡 הסעיף מבטל את ההסדר הישן שבספר האחד-עשר של המג’לה, כך שחוק השליחות מחליף אותו בתחום שהוסדר בחוק.

סעיף 21 – תחילה והוראת מעבר

תחילתו של חוק זה, שלושה חדשים מיום פרסומו ברשומות; על יחסים שבין שולח ושלוח שנוצרו לפני תחילתו של חוק זה יוסיף לחול הדין הקודם.

💡 הסעיף קובע את מועד תחילת החוק ואת הוראת המעבר. החוק נכנס לתוקף שלושה חודשים לאחר פרסומו ברשומות, אך יחסי שליחות שנוצרו לפני כן ממשיכים להיות כפופים לדין הקודם.

פסיקה

==========

חוק השליחות, תשכ”ה 1965 סעיף 6(א) (אישור בדיעבד של פעולה בחריגה מהרשאה דורש ידיעה מלאה של העובדות)

ע”א 632 87 גרנט נ’ מרדכי

עובדות מרכזיות
אדם פעל כשלוח בחריגה מהרשאתו, והתעוררה השאלה האם ניתן לראות בהתנהגותו המאוחרת של השולח, לרבות שתיקה, משום אישור בדיעבד לפעולה שחרגה מגבולות ההרשאה שניתנה לשלוח מלכתחילה.

הלכה
אישור בדיעבד של פעולה שנעשתה ללא הרשאה, או תוך חריגה מהרשאה, מכוח סעיף 6(א) לחוק, מותנה בכך שהבעת רצון השולח ליתן את האישור נעשית מתוך ידיעה מלאה של עובדות הפעולה שבוצעה. אין די בהתנהגות כללית או בשתיקה גרידא כדי לבסס אישור בדיעבד, אלא אם ניתן להסיק ממכלול הנסיבות שהשולח היה מודע לעובדות המלאות של הפעולה ובחר שלא להתנגד לה כאדם סביר היה עושה.

==========

חוק השליחות, תשכ”ה 1965 סעיף 8 (חובת הנאמנות הכללית של מנהל תיק השקעות כשלוח)

ע”א 3654 97 קרטין נ’ עתרת ניירות ערך (2000) בע”מ

עובדות מרכזיות
משקיע מסר לחברת ניהול תיקים את כספיו לניהול, במסגרת יחסים שכללו ביצוע פעולות משפטיות בשם המשקיע כלפי צדדים שלישיים בשוק ההון. התעוררה השאלה מהי מסגרת האחריות המשפטית הבסיסית שחלה על מנהל התיק כלפי המשקיע שמסר לו את כספיו.

הלכה
ניהול תיק השקעות, המצריך ביצוע פעולות משפטיות בשם המשקיע כלפי צד שלישי, הוא בבחינת שליחות במובן חוק השליחות. רישא סעיף 8 לחוק מטיל על השלוח חובת נאמנות כללית כלפי השולח, וסיפת הסעיף מורה כי על השלוח להימנע באופן כללי מכל דבר שיש בו ניגוד עניינים בין טובת השולח ובין טובתו שלו או של אדם אחר. חובת הנאמנות הזו היא נקודת המוצא לבחינת אחריותו של מנהל תיק השקעות כלפי המשקיע.

לזכור בסיפור

📖 יעל ורוני בשליחות למכירת הדירה

יעל רצתה למכור את הדירה שלה, אבל הייתה בחו”ל. היא נתנה לרוני הרשאה להיות שלוח שלה ולנהל בשמה את המשא ומתן מול קונה בשם אמיר. רוני הבין ששליחות היא ייפוי כוח לעשות פעולה משפטית בשם השולח או במקומו כלפי צד שלישי, ושכל פעולה משפטית יכולה להיות נושא לשליחות, אלא אם מדובר בפעולה שחייבים לבצע אישית.
יעל אמרה לרוני בעל פה לפנות לאמיר, וגם שלחה לאמיר הודעה שרוני מוסמך לפעול בשמה. אמיר ביקש לראות הרשאה בכתב לפני שיתקדם, ורוני הציג לו מסמך. רוני ידע שהוא יכול לבצע פעולות סבירות הדרושות למכירה, אבל לא להתפשר, לוותר או לפתוח הליך משפטי בלי הרשאה מפורשת. כאשר התגלתה נזילה דחופה בדירה, רוני הזמין תיקון מידי כדי לשמור על ענייניה של יעל, אף שהדבר לא נכתב במפורש בהרשאה.
בהמשך רוני חרג מההרשאה והתחייב בשם יעל לתנאי שלא אושר. יעל יכלה לאשר את הפעולה בדיעבד, ואם תאשר אותה, האישור ייחשב כאילו הייתה הרשאה מראש, בלי לפגוע בזכות של אדם אחר שפעל בתום לב ובתמורה. אמיר, שלא ידע בזמן הפעולה שרוני חרג מההרשאה, יכול היה לבחור אם לראות את רוני כמי שעומד מולו או לחזור בו ולתבוע ממנו נזק.
במקרה אחר, רוני לא גילה לאמיר שהוא פועל בשם יעל. זו הייתה שליחות נסתרת. לכן הפעולה חייבה את יעל ואת רוני יחד ולחוד, אך הזכויות מול אמיר היו של רוני בלבד, אלא אם יעל תאמץ אותן לעצמה, כל עוד הדבר אפשרי לפי מהות הזכות והנסיבות.
רוני ידע שהוא חייב לנהוג בנאמנות כלפי יעל: למסור לה מידע ומסמכים, לתת דין וחשבון, לא לפעול בשם שולחים שונים באותו עניין בלי הסכמה, לא לעשות עסקה עם עצמו, לא לקבל טובת הנאה מאמיר בלי הסכמת יעל, ולא להשתמש במידע שקיבל לרעתה. כאשר אמיר הציע לו עמלה צדדית כדי לקדם את העסקה, רוני סירב. אם היה מפר את חובותיו, יעל הייתה יכולה לקבל תרופות של הפרת חוזה, ובמקרים מסוימים אף לבטל פעולה שנעשתה מול צד שלישי שידע על ההפרה.
לאחר העסקה, רוני החזיק בידיו מסמכים וכספים שהתקבלו עקב השליחות. הוא הבין שהם מוחזקים בידו כנאמן של יעל, וכל רווח או טובת הנאה שהגיעו אליו בקשר לשליחות שייכים לה. מצד שני, יעל הייתה חייבת לשפות אותו על הוצאות סבירות שהוציא, כמו תשלום לבעל מקצוע לתיקון הנזילה. אם יעל לא הייתה משלמת לו שכר והוצאות שמגיעים לו, רוני היה יכול לעכב נכסים שלה שהגיעו אליו עקב השליחות, וגם לקזז חובות הדדיים שנוצרו ביניהם עקב השליחות.
לבסוף יעל ביטלה את השליחות. רוני עדיין לא ידע על הביטול, ולכן כלפיו הוא היה רשאי לראות את השליחות כנמשכת. אמיר, שגם לא ידע על סיום השליחות, היה רשאי להסתמך על כך שהיא נמשכת. רוני לא היה רשאי למנות שלוח משנה במקומו, אלא אם הורשה לכך במפורש או במשתמע, או אם מדובר בפעולה דחופה לשמירת ענייניה של יעל. כאשר יעל נתנה הרשאה אחת לרוני ולדנה יחד, חזקה שהם צריכים לפעול יחד.
בסוף עורך הדין של יעל הסביר להם שבחוק השליחות אדם נחשב יודע דבר גם אם היה עליו לדעת כאדם סביר או אם קיבל הודעה בדרך הרגילה. הוא גם הסביר שחוק השליחות לא פוגע בדינים מיוחדים שמסדירים סוגים מיוחדים של שליחות, שהספר האחד-עשר של המג’לה בוטל, ושהחוק חל רק ממועד תחילתו, בעוד יחסים קודמים ממשיכים להיות כפופים לדין הקודם.

סעיף 1 – השליחות ונושאה

📖 יעל נותנת לרוני ייפוי כוח לפעול בשמה מול אמיר, ולכן רוני הוא שלוח המבצע פעולה משפטית בשם השולח כלפי צד שלישי.

סעיף 2 – דין השליחות

📖 כאשר רוני פועל במסגרת השליחות, פעולתו, ידיעתו וכוונתו מחייבות או מזכות את יעל לפי העניין.

סעיף 3 – הקניית השליחות וצורתה

📖 יעל מקנה לרוני שליחות בעל פה, בהודעה לאמיר ובהתנהגותה, ואמיר רשאי לדרוש הרשאה בכתב לפני שיכיר בשליחות.

סעיף 4 – כשרות השלוח

📖 רוני יכול להיות שלוח לפעולה שהוא עצמו בר-דעת לעשותה, אך זכויותיו וחובותיו ייקבעו לפי דיני הכשרות הכלליים.

סעיף 5 – היקף השליחות

📖 רוני יכול לבצע פעולות סבירות למכירת הדירה, אך אינו רשאי להתפשר או לוותר בלי הרשאה מפורשת, למעט פעולה דחופה לשמירת ענייני יעל.

סעיף 6 – פעולה ללא הרשאה

📖 כשרוני חורג מההרשאה, יעל יכולה לאשר את הפעולה בדיעבד, ואמיר שלא ידע על החריגה יכול לבחור כיצד לפעול כלפי רוני.

סעיף 7 – שליחות נסתרת

📖 כאשר אמיר לא יודע שרוני פועל בשם יעל, הפעולה מחייבת את יעל ורוני יחד ולחוד, אך הזכויות מוקנות לרוני אלא אם יעל מאמצת אותן.

סעיף 8 – נאמנות וחובות השלוח

📖 רוני חייב לפעול בנאמנות כלפי יעל, למסור מידע, להימנע מניגוד עניינים ולא לקבל טובת הנאה מאמיר בלי הסכמתה.

סעיף 9 – תרופות

📖 אם רוני מפר את חובותיו, יעל זכאית לתרופות כמו בהפרת חוזה, ולעיתים גם לבטל פעולה מול צד שלישי שידע על ההפרה.

סעיף 10 – נכסים ורווחים

📖 כספים ומסמכים שרוני קיבל עקב השליחות מוחזקים עבור יעל, וכל רווח או טובת הנאה בקשר לשליחות שייכים לה.

סעיף 11 – שיפוי

📖 יעל חייבת לשפות את רוני על הוצאות סבירות, כמו תיקון דחוף של הנזילה בדירה.

סעיף 12 – עכבון

📖 אם יעל אינה משלמת לרוני סכומים שמגיעים לו עקב השליחות, רוני עשוי לעכב נכסים שלה שהגיעו לידיו.

סעיף 13 – קיזוז

📖 אם יעל ורוני חייבים זה לזה כספים עקב השליחות, ניתן לקזז בין החובות.

סעיף 14 – סיום השליחות

📖 יעל יכולה לבטל את השליחות, והיא עשויה להסתיים גם במוות, גריעת כשרות, פשיטת רגל או פירוק תאגיד.

סעיף 15 – סייגים לסיום השליחות

📖 כל עוד רוני או אמיר לא ידעו שהשליחות הסתיימה, הם יכולים במצבים המתאימים לראות אותה כנמשכת.

סעיף 16 – שליחות משנה

📖 רוני אינו יכול למנות שלוח משנה במקום עצמו בלי הרשאה מפורשת או משתמעת, אלא לצורך פעולה דחופה לפי סעיף 5(ב).

סעיף 17 – ריבוי שלוחים ושולחים

📖 כאשר יעל ממנה את רוני ודנה יחד באותה הרשאה, חזקה שעליהם לפעול יחד.

סעיף 18 – ידיעה

📖 אמיר או רוני ייחשבו יודעים דבר לא רק אם ידעו בפועל, אלא גם אם אדם סביר היה צריך לדעת או אם קיבלו הודעה בדרך רגילה.

סעיף 19 – שמירת דינים

📖 עורך הדין מסביר שחוק השליחות אינו גורע מדינים מיוחדים שמסדירים סוגים מיוחדים של יחסי שליחות.

סעיף 20 – ביטול

📖 ההסדר הישן שבספר האחד-עשר של המג’לה בוטל, ולכן חוק השליחות הוא ההסדר המרכזי החדש בתחום.

סעיף 21 – תחילה והוראת מעבר

📖 יחסי שליחות שנוצרו לפני תחילת החוק ממשיכים להיות כפופים לדין הקודם, גם לאחר כניסת החוק לתוקף.

מושגים

שליחות – ייפוי כוח של שלוח לבצע פעולה משפטית בשם השולח או במקומו כלפי צד שלישי.

שולח – האדם שממנה את השלוח ומעניק לו הרשאה לפעול בשמו או במקומו.

שלוח – האדם שמקבל הרשאה לפעול בשם השולח או במקומו.

צד שלישי – האדם שמולו מבצע השלוח את הפעולה המשפטית בשם השולח או במקומו.

פעולה משפטית – פעולה היוצרת, משנה או מסיימת זכויות וחובות משפטיות.

פעולה אישית – פעולה שלפי מהותה או לפי דין חייב אדם לבצע בעצמו ואינה יכולה להיות נושא לשליחות.

שלוחו של אדם כמותו – הכלל שלפיו פעולת השלוח נחשבת כפעולת השולח ומחייבת או מזכה אותו.

הרשאה – מתן כוח לשלוח לפעול בשם השולח או במקומו.

הרשאה בכתב – מסמך כתוב המוכיח את קיום השליחות והיקפה.

הרשאה בעל-פה – הרשאה שניתנת בדיבור ולא במסמך כתוב.

התנהגות השולח – פעולה או מצג של השולח שמהם ניתן ללמוד על קיום השליחות.

היקף השליחות – גבולות הפעולות שהשלוח מוסמך לעשות במסגרת ההרשאה.

הרשאה מפורשת – הרשאה ברורה וישירה לפעולה מסוימת, הנדרשת למשל לפשרה או ויתור.

פעולה דחופה ובלתי צפויה מראש – פעולה שהשלוח רשאי לבצע לשמירת ענייני השולח גם אם היא חורגת מההרשאה.

פעולה ללא הרשאה – פעולה שנעשית כאילו קיימת שליחות, אף שלא ניתנה הרשאה.

חריגה מהרשאה – פעולה של שלוח מעבר לגבולות ההרשאה שניתנה לו.

אישור בדיעבד – אישור מאוחר של השולח לפעולה שנעשתה בלי הרשאה או בחריגה מהרשאה.

שליחות נסתרת – מצב שבו הצד השלישי אינו יודע על קיום השליחות או על זהות השולח.

יחד ולחוד – אחריות שבה השולח והשלוח יכולים להיות חייבים כלפי הצד השלישי במקביל.

נאמנות השלוח – חובת השלוח לפעול באמונה, לפי הוראות השולח ולטובת ענייניו.

דין וחשבון – חובת השלוח לדווח לשולח על פעולותיו ולמסור מידע ומסמכים רלוונטיים.

ניגוד עניינים – מצב שבו טובת השלוח או אדם אחר מתנגשת עם טובת השולח.

טובת הנאה – רווח, מתנה או יתרון שהשלוח מקבל בקשר לשליחות.

תרופות בשל הפרת חוזה – סעדים שהשולח זכאי להם כאשר השלוח מפר את חובותיו.

נכס שהגיע לשלוח – נכס שהשלוח קיבל עקב השליחות ומוחזק בידו כנאמן של השולח.

ריווח – רווח שהגיע לשלוח בקשר לשליחות ושייך לשולח.

שיפוי – החזר שהשולח חייב לתת לשלוח על הוצאות והתחייבויות סבירות עקב השליחות.

עכבון – זכות השלוח לעכב נכסי שולח שבידו כדי להבטיח תשלום שכר או סכומים המגיעים לו.

קיזוז – הפחתת חובות הדדיים בין שולח לשלוח שנוצרו עקב השליחות.

סיום השליחות – סיום כוחו של השלוח לפעול בשם השולח, בשל ביטול או נסיבות אחרות.

גריעת כשרות – שינוי במצב הכשרות המשפטית של השולח או השלוח, שעשוי לסיים את השליחות.

פשיטת רגל – מצב שעשוי להביא לסיום השליחות לפי סעיף 14.

פירוק תאגיד – סיום או פירוק של תאגיד, שעשוי להביא לסיום השליחות.

שליחות משנה – מינוי אדם נוסף על ידי השלוח לביצוע נושא השליחות.

ריבוי שלוחים – מצב שבו הרשאה אחת ניתנת לכמה שלוחים, וחזקה שעליהם לפעול יחד.

ריבוי שולחים – מצב שבו כמה שולחים נותנים הרשאה אחת, וחזקה שהשלוח פועל מכוח כולם יחד.

ידיעה – מצב שבו אדם ידע דבר, היה עליו לדעת כאדם סביר, או קיבל הודעה בדרך הרגילה.

שמירת דינים – כלל שלפיו חוק השליחות אינו גורע מדין מיוחד המסדיר סוג מסוים של יחסי שליחות.

המג'לה – הדין הישן שהספר האחד-עשר שלו בוטל בסעיף 20.

הוראת מעבר – כלל הקובע שיחסי שליחות שנוצרו לפני תחילת החוק ממשיכים להיות כפופים לדין הקודם.

שאלות
⭐ מהי שליחות לפי סעיף 1?
  • א. יפוי כוחו של שלוח לעשות בשם או במקום השולח פעולה משפטית כלפי צד שלישי
  • ב. התחייבות של חייב לשלם לנושה
  • ג. מכירה של נכס ללא הרשאה
  • ד. פעולה אישית שאי אפשר לבצע באמצעות אחר

תשובה נכונה: א.

הסבר: סעיף 1 מגדיר שליחות כייפוי כוח של שלוח לבצע פעולה משפטית בשם השולח או במקומו כלפי צד שלישי.

⭐ מה משמעות הכלל "שלוחו של אדם כמותו" לפי סעיף 2?
  • א. השלוח פועל תמיד רק לעצמו
  • ב. פעולת השלוח, לרבות ידיעתו וכוונתו, מחייבת ומזכה את השולח לפי העניין
  • ג. השלוח אינו יכול לחייב את השולח בשום מצב
  • ד. הצד השלישי חייב תמיד להתעלם מהשלוח

תשובה נכונה: ב.

הסבר: סעיף 2 קובע שפעולת השלוח נחשבת כפעולת השולח ולכן יכולה לחייב או לזכות אותו.

⭐ איזו פעולה אינה כלולה בשליחות בלי הרשאה מפורשת לפי סעיף 5?
  • א. פעולה סבירה הדרושה לביצוע נושא השליחות
  • ב. פעולה דחופה ובלתי צפויה לשמירת ענייני השולח
  • ג. פשרה או ויתור
  • ד. מסירת מידע לשולח

תשובה נכונה: ג.

הסבר: סעיף 5 קובע שבהיעדר הרשאה מפורשת, השליחות אינה חלה על פשרה, ויתור, הליכים משפטיים או פעולה בלי תמורה.

⭐ מה רשאי השולח לעשות כאשר אדם פעל כשלוח ללא הרשאה או בחריגה מהרשאה לפי סעיף 6?
  • א. לאשר את הפעולה בדיעבד, בכפוף להגנות שבסעיף
  • ב. לבטל אוטומטית כל זכות של צד שלישי תם לב
  • ג. להטיל אחריות רק על הצד השלישי בכל מצב
  • ד. להתעלם מהפעולה גם אם כבר אישר אותה

תשובה נכונה: א.

הסבר: סעיף 6 מאפשר לשולח לאשר בדיעבד פעולה שנעשתה ללא הרשאה או בחריגה ממנה, ואישור כזה נחשב כהרשאה מלכתחילה.

⭐ מהי חובת השלוח לפי סעיף 8?
  • א. לפעול בנאמנות כלפי השולח ובהתאם להוראותיו
  • ב. לפעול רק לטובת עצמו
  • ג. להסתיר מהשולח מסמכים הנוגעים לשליחות
  • ד. לקבל טובת הנאה מצד שלישי בלי צורך בהסכמה

תשובה נכונה: א.

הסבר: סעיף 8 מטיל על השלוח חובת נאמנות כלפי השולח, כולל חובת דיווח, הימנעות מניגוד עניינים ואיסור קבלת טובת הנאה ללא הסכמה.