שיעור מספר 4 – סוגי פעולות של קטין ומשמעותן המשפטית

נישואין

פעולות משפטיות של קטינים
במשפט הישראלי, קטין הוא מי שטרם מלאו לו 18 שנים. בשל חוסר בשלותו וניסיון החיים המוגבל שלו, קטין מוגבל ביכולתו לבצע פעולות משפטיות מחייבות. בהתאם לכך, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב–1962 קובע כללים ברורים באשר לתוקפן של פעולות משפטיות שקטין מבצע, עם הבחנה בין פעולות תקפות, בטלות או ניתנות לביטול – בהתאם לסוג הפעולה ולנסיבות. נקודת המוצא היא שכל פעולה משפטית של קטין דורשת את הסכמת נציגו החוקי (לרוב ההורים), ולעיתים גם את אישור בית המשפט. יחד עם זאת, החוק מאפשר חריגים – למשל, פעולות שגרתיות שאין בהן נזק, או עסקאות שבהן הצד שכנגד לא ידע (ולא היה צריך לדעת) שמדובר בקטין. האיזון שהחוק מבקש לקבוע הוא בין הגנה על הקטין מפני פעולות מזיקות, לבין מתן אפשרות להשתתפות מסוימת בחיים המסחריים והמשפטיים, בעיקר כאשר מדובר בפעולות רגילות לגילו או כאלה שאין בהן סיכון משמעותי. הבנת הסיווגים השונים של פעולות הקטין – ומהן הדרישות הנלוות לכל סוג פעולה – היא חיונית, הן כדי להעריך את תוקף העסקה והן כדי לדעת האם ומתי ניתן לבטל אותה.

◄ פעולות שגרתיות ויומיומיות – תקפות ולא ניתנות לביטול

• פעולה שקטין עשה מול אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהוא קטין, ואינה גורמת נזק של ממש (כמו הזמנת סושי).
• פעולות רגילות שקטינים עושים בגילם (למשל, קניית חטיף או משחק פשוט).
סעיף 6 לחוק הכשרות: פעולה כזו אינה ניתנת לביטול, אלא אם כן נגרם נזק של ממש לקטין או לרכושו.

◄ פעולות תקפות – אך ניתנות לביטול

• פעולות רגילות שגרמו נזק משמעותי.
• פעולה שהצד השני לא ידע ולא היה צריך לדעת שמדובר בקטין – אבל נגרם נזק של ממש.
• פעולה שנעשתה ללא הסכמת הנציג, אך לא בוטלה תוך המועדים לפי סעיף 5.
 סעיף 5 לחוק הכשרות: פעולה משפטית של קטין שנעשתה ללא הסכמת נציגו:
• ניתנת לביטול על ידי הנציג (או היועמ"ש אם אין נציג) תוך חודש מיום שנודע להם על הפעולה.
• אם לא נודע להם – הקטין יכול לבטל תוך חודש מיום שבגר.

◄ פעולות שתוקפן מותנה באישור הנציג

• פעולות שחייבות הסכמת ההורה או הנציג החוקי כדי להיחשב תקפות (למשל, קניית אופניים יקרה).
• עד שהנציג לא מבטל – הפעולה תקפה. ברגע שהנציג מבטל – החוזה מתבטל רטרואקטיבית.

◄ פעולות בטלות – ללא תוקף חוקי

• פעולות שדורשות אישור בית משפט – אם לא ניתן אישור, אין עסקה כלל.
 סעיף 6א לחוק הכשרות: פעולה בטלה אם:
• רכישת נכס או קבלת שירות באשראי (כולל תשלומים, ליסינג, שכירות), ללא הסכמת נציג.

◄ פעולות של קטין או אפוטרופוס הדורשות אישור בית המשפט, כוללות:

 סעיף 7 לחוק הכשרות:
 פעולה משפטית של קטין טעונה אישור בית המשפט אם היתה טעונה אישור כזה אילו נעשתה בידו נציגו, ואין תוקף לפעולה כל עוד לא בא עליה אישור בית המשפט.
(בית המשפט מכונן את העסקה, אם אין אישור, אין עסקה).

◄ פעולות של קטין או אפוטרופוס הדורשות אישור בית המשפט, כוללות:

 סעיף 47 לחוק הכשרות:
1. העברת/שעבוד/חיסול נכס משמעותי – דירה, משק, יחידה משרדית.
2. פעולה שתוקפה תלוי ברישום (כגון העברת בעלות בדירה).
3. מתנות שאינן רגילות – בשל פוטנציאל נזק לקטין.
4. מתן ערבות.
5. פעולה עם קרוב משפחה או ההורה עצמו (למניעת ניגוד עניינים).

פסיקה

פסק דין שרף נ' אבער – תוקפה של עסקת מכר דירה שביצעו נציגי קטין ללא אישור בית המשפט
רקע: נציגים חוקיים של קטינה מכרו דירה הרשומה על שמה, אך לא קיבלו אישור של בית המשפט לעסקה – למרות שהחוק דורש זאת עבור פעולות מסוג זה (מכירת מקרקעין של קטין).
השאלה המשפטית: האם עסקת מכר דירה שביצעו ההורים בשם הקטינה בלי אישור בית המשפט תקפה?
פסיקה: דעת הרוב (שמגר וברק): לעסקה אין תוקף – לפי סעיף 7 לחוק הכשרות, פעולה משפטית של קטין מסוג זה טעונה אישור בית המשפט, והאישור מכונן את תוקפה של העסקה. ברק מוסיף: יש חוזה בין ההורים לקונים, ולכן ייתכן שלקונים מגיעים פיצויים בגין הפרת חוזה, אך אין תוקף לעסקת המכר עצמה.
דעת מיעוט (חיים כהן):  מבחין בין שני שלבים:
1. התחייבות למכור – פעולה תקפה, כי נעשתה בהסכמת ההורים (לא טעונה אישור לפי סעיף 7).
2. המכר בפועל (העברת בעלות) – פעולה שבאמת טעונה אישור.
• לדעתו, יש להכיר לפחות בשלב ההתחייבות כתקף.
ביקורת והרחבה:  הגישה של חיים כהן עלולה לעקוף את כוונת המחוקק – נותנת תוקף להתחייבות לעסקה שדורשת בפועל אישור בית משפט.
• ניתן להשתמש כאן בדוקטרינת ההשתק: אם נהנית מעסקה לא חוקית בשלב הקודם (רכישת הדירה), אל תבוא עכשיו לדרוש את הגנת החוק בשלב המכירה.

עקרונות חשובים מפסק הדין:
• לפעולה משפטית שמחייבת אישור – אין תוקף בלי האישור.
• הסכמת ההורים אינה מספיקה כשמדובר במקרקעין או עסקאות מהותיות.
• השתק ככלי פרשני – מונע טענות סותרות לפי התנהגות בעבר.

  • למה זה רלוונטי? לעיתים קטין או נציגו פועלים בדרך אחת (למשל נהנים מעסקה), ואז מנסים לבטל אותה כשהדבר כבר לא נוח להם – תוך הסתמכות על כך שהחוק מאפשר לקטין לבטל פעולות.

  • בפסק הדין שרף נ’ אבער, השתמשו ברעיון של השתק כדי לטעון:

    • אם רכישת הדירה לא נעשתה באישור בית משפט (ולכן הייתה חסרת תוקף) – איך עכשיו אתם טוענים שהמכירה עצמה בטלה בגלל העדר אישור?

    • כלומר, אם נהנית מהחוק כשלא היית אמור, אל תנסה עכשיו להשתמש בו לטובתך כשזה נוח לך.

פס"ד כהן נ' שר הביטחון
עובדות המקרה:  העותר היה נער בן 14, שהוריו רשמו אותו לפנימייה צבאית.  בעת הרישום, ההורים חתמו על התחייבות לכך שהבן יתגייס לקבע ל-3 שנים לאחר סיום שירותו הסדיר. העותר יצא לקורס קצינים, וכשהגיע לשלב הקבע – טען שההתחייבות בטלה, מאחר שהוא היה קטין וההורים לא קיבלו אישור בית משפט להתחייבות הזו.
טענות העותר ודחייתן:
1. נדרשת הסכמת בית המשפט לפעולה כזו
• נטען: מדובר בהתחייבות כבדה עם השלכות על עתידו של קטין, כמו רכישת דירה או ערבות.
• ביהמ"ש: לא נדרש אישור בית משפט. סעיף 15 לחוק הכשרות מאפשר לנציג החוקי (ההורים) להסכים לפעולות שנוגעות לרווחת הקטין, גם אם הן משמעותיות, כל עוד הן לא מופיעות ברשימת הפעולות שדורשות אישור ביהמ"ש (סעיף 47).
2. העסקה ניתנת לביטול לפי סעיף 5 לחוק הכשרות
• נטען: הקטין לא ביטל את ההתחייבות תוך חודש מיום שהפך לבגיר.
• ביהמ"ש: נכון. מאחר שההורים הסכימו כדין, והקטין לא ביטל תוך הזמן הקבוע, ההסכמה תקפה ואינה ניתנת לביטול.
3. אפשר לבטל לפי סעיף 4 כל עוד הפעולה לא בוצעה
• נטען: הוא עוד לא התחיל את שירות הקבע – ולכן אפשר לבטל.
• ביהמ"ש: הפעולה החלה – הוא כבר יצא לקורס קצינים, וחתם על מסלול שלם. אי אפשר לפצל את המסלול ולומר שרק הקבע טרם התחיל.
 עיקרון חשוב:  התחייבות לתהליך ארוך או להסכם רב-שלבי, כמו שירות קבע במסגרת התחייבות מוקדמת של ההורים, נחשבת להתחייבות כוללת.
כל עוד לא מדובר בפעולה שמופיעה ברשימת סעיף 47 לחוק הכשרות, הסכמת ההורים מספיקה, והקטין לא יכול לחזור בו מאוחר יותר, אם לא פעל בזמן.

בפסק הדין ספיר נ' אשד נדונה סוגיה הנוגעת למכירת נכס של חסויה על ידי האפוטרופוסים שמונו לה. פנינה ספיר הייתה חסויה, ושני אפוטרופוסים מונו לטובתה – אשד וויצמן. השניים חתמו בשם החסויה על הסכם למכירת דירה הרשומה על שמה, במחיר שנחשב נמוך מערכה האמיתי של הדירה בשוק.
לאחר החתימה על ההסכם אך טרם אישורו בבית המשפט – אישור שנדרש לפי החוק לביצוע עסקה כזו – אחד מהאפוטרופוסים חזר בו מההסכמה, בטענה שהמחיר נמוך מדי ואינו לטובתה של החסויה. הוא ביקש לבטל את העסקה.
הנשיא שמגר פסק כי טובת החסוי היא השיקול הראשון במעלה שעל האפוטרופוס לפעול לאורו. גם אם כבר החל מו"מ או נחתם הסכם, האפוטרופוס מחויב בראש ובראשונה לדאוג לאינטרסים של החסוי. אף שיש שיקול נוסף של הסתמכות הצד שכנגד, לא ניתן להעדיפו כאשר הוא בא על חשבון טובת החסוי.
עוד נקבע כי כאשר מדובר בעסקה הטעונה את אישור בית המשפט, קיימת בה מטבעה אי ודאות. לכן, כל עוד לא ניתן האישור, לא ניתן לראות בעסקה כמוגמרת או ככזו שיכולה לחייב את החסוי. כמו כן, האפוטרופוס אינו רשאי להתחייב מראש בשמו של החסוי שהעסקה תאושר – בית המשפט אינו "חותמת גומי", ותפקידו הוא לבחון האם העסקה היא אכן לטובת החסוי.
פסק דין זה מדגיש את העיקרון שלפיו האחריות העיקרית של אפוטרופוס היא לשמור על האינטרסים של החסוי, גם במחיר של פגיעה בהסתמכות הצד השני – במיוחד כשאישור העסקה תלוי בבית המשפט.

חקיקה

 

🎓 חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962
פעולות של קטין
4. פעולה משפטית של קטין טעונה הסכמת נציגו; ההסכמה יכולה להינתן מראש או למפרע לפעולה מסויימת או לסוג מסויים של פעולות. יכול נציגו של קטין לבטל הסכמתו לפעולה כל עוד לא נעשתה הפעולה.
ביטול פעולות של קטין
5. פעולה משפטית של קטין שנעשתה שלא בהסכמת נציגו ניתנת לביטול –
(1) על ידי נציגו, ואם אין לקטין נציג – על ידי היועץ המשפטי לממשלה, תוך חודש ימים לאחר שנודע להם על הפעולה;
(2) אם לא נודע לנציג או ליועץ המשפטי לממשלה על הפעולה – על ידי הקטין, תוך חודש ימים לאחר שהיה לבגיר.
סייג לביטול פעולות
6. פעולה משפטית של קטין שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה, וכן פעולה משפטית בין קטין לבין אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהוא קטין, אינה ניתנת לביטול כאמור בסעיף 5, אף שנעשתה שלא בהסכמת נציגו, אלא אם היה בה משום נזק של ממש לקטין או לרכושו.
פעולות בטלות
6א. פעולה משפטית של קטין שהיא רכישת נכס באשראי או במקח-אגב-שכירות, שכירות נכס או קבלת שירות באשראי, אין לה תוקף, על אף האמור בסעיפים 5 ו-6, כל עוד לא באה עליה הסכמת נציגו; לענין סעיף זה, "אשראי" – לרבות תשלום בשיעורים.
פעולות טעונות אישור בית המשפט
7. פעולה משפטית של קטין טעונה אישור בית המשפט אם היתה טעונה אישור כזה אילו נעשתה בידי נציגו; ואין תוקף לפעולה כל עוד לא בא עליה אישור בית המשפט.

תפקידי ההורים
15. אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו.

סמכויות האפוטרופוס ואישור בית המשפט
47. (א) האפוטרופוס מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו; בפעולות המנויות להלן אין הוא מוסמך לייצג את האדם שהוא אפוטרופסו מבלי שבית המשפט אישרן מראש:
(1) העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, או של דירה;
(2) עסקה במקרקעין, למעט השכרה של נכס לתקופה שאינה עולה על חמש שנים שהוראות חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, לא חלות עליה;
(3) המחאה או שעבוד של זכות לקבלת זכות במקרקעין;
(4) השכרה שהוראות חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חלות עליה;
(5) הסתלקות מחלק או ממנה בעיזבון, או העברה או שעבוד של חלק או מנה בעיזבון;
(5א) מתן תרומה בסכום העולה על הסכום שנקבע בהנחיות המקדימות לפי סעיף 35א (בסעיף זה – הנחיות מקדימות) או בסכום העולה במצטבר על 100,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך, והכול ובלבד שניתנה הסמכה מפורשת בהנחיות המקדימות;
(5ב) מתן מתנה שאינה נהוגה בנסיבות העניין, ואם ניתנה הסמכה מפורשת בהנחיות מקדימות – בסכום העולה על הסכום שנקבע בהנחיות המקדימות או בסכום העולה במצטבר על 100,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך;
(5ג) פעולה משפטית אחרת, ובכלל זה כמה פעולות הקשורות בעסקה אחת, ששוויין עולה על 100,000 שקלים חדשים, אלא אם כן ניתנה הסמכה מפורשת בהנחיות מקדימות; ניתנה הסמכה מפורשת כאמור, תובא לאישור בית המשפט פעולה משפטית כאמור ששווייה עולה על 500,000 שקלים חדשים;
(5ד) משיכת כספים מקופת גמל בניגוד להוראות לפי סעיף 23 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, כמשמעותם בסעיף 87(א)?(2) לפקודת מס הכנסה, העברתם לאחר, שעבודם או עיקולם לפי סעיף 25 לחוק האמור;
(5ה) מתן ערבות או מתן הלוואה; ואם ניתנה הסמכה מפורשת למתן הלוואה – בסכום העולה על הסכום שנקבע בהנחיות המקדימות או בסכום העולה על 100,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך;
(5ו) התחייבות לביצוע פעולה מהפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5ה);
(6) פעולה אחרת שבית המשפט קבע, בצו המינוי או לאחר מכן, כטעונה אישור כאמור.
(ב) היתה דחיפות בביצוע פעולה לשם שמירת ענייניו של אדם, רשאי האפוטרופוס, במקרים מיוחדים, לבקש מבית המשפט אישור בדיעבד.

מושגים

פגישות מהו"ת (ראשי תיבות של "מידע, הכוונה ותיאום")
פגישות המתקיימות בין בני זוג שנמצאים בתהליך של גירושין או סיום קשר משפחתי, בדרך כלל כחלק מההליך המשפטי. מטרת הפגישות היא להעניק לבני הזוג את הכלים והמידע הדרושים להם על מנת לקבל החלטות מושכלות בנוגע להשלכות הגירושין, ולסייע להם בתיאום וניהול התהליך בצורה יעילה.
פגישות מהו"ת מתקיימות במסגרת הליך הגירושין בבית המשפט או בבית הדין הרבני, ונועדות למנוע הליכים משפטיים מיותרים ולסייע בבניית הסכמים בין הצדדים (למשל, בנוגע למזונות, משמורת ילדים, חלוקת רכוש וכו'). הפגישה נעשית עם אנשי מקצוע (כגון פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מגשרים) שמתמחים בסיוע לבני זוג בהליך הגירושין.
במהלך הפגישה, בני הזוג מקבלים הסבר על אפשרויות ההסדר השונות, על הדרכים לייעול התהליך, על השפעת הגירושין עליהם ועל ילדיהם, וכן על המשמעויות המשפטיות והכלכליות של כל צעד שיבחרו לבצע. המטרה היא לעזור להם להימנע מהסלמת הסכסוך ולהגיע להסכמות בהסכמה ולא בכפייה

תנאי שימוש   |   תקנון   |   מדיניות פרטיות   |   צור קשר   |   הצהרת נגישות        © כל הזכויות שמורות ללימודין