תנאי הסף ליצירת חוזה משפטי: חוזים מהווים את הבסיס לאינטראקציות רבות בחיי היומיום, בין אם מדובר בעסקאות כלכליות, הסכמי עבודה או אפילו הסכמי שיתוף פעולה אישיים. כדי שחוזה יהיה תקף ומחייב מבחינה משפטית, עליו לעמוד בתנאים מסוימים שנקבעו בדין. תנאי הסף הם הדרישות המקדמיות והמכריעות ליצירת חוזה משפטי, והם כוללים את שלושת המרכיבים הבאים:
1. כוונה ליצירת יחסים משפטיים מחייבים – הבנה והתכוונות הצדדים להיכנס לעולם החוזי וליצור התחייבויות משפטיות.
2. כשרות משפטית – יכולת הצדדים להיות נושאים בזכויות וחובות, בהתאם למעמדם החוקי.
3. שפיטות – קביעה האם הסכם מסוים הוא מסוג החוזים שבית המשפט יכול להתערב בהם ולתת סעד.
כוונה ליצירת יחסים משפטיים מחייבים- תנאי זה בודק האם הצדדים התכוונו להכנס לעולם החוזי וליצור יחסים משפטיים מחייבים. • מהו המבחן המרכזי? המבחן הוא כוונת הצדדים בעת עריכת ההסכם.
הכוונה נבחנת לפי:
o נסיבות העניין: למשל, האם מדובר בהסכם בין בני משפחה, שייתכן שאינו חוזי.
o נוהג: האם בדרך כלל מתקיימים חוזים בסיטואציה דומה.
o לשון המסמך: האם הניסוח מבהיר שמדובר בחוזה מחייב.
o עריכה על ידי עורך דין: מעידה על רצינות כוונת הצדדים.
o כותרת המסמך: אף שאינה מחייבת, היא עשויה להוות אינדיקציה.
מקרים גבוליים עשויים להיבחן גם לפי שיקולי מדיניות משפטית, למשל, האם יש תועלת ציבורית במתן תוקף להסכם. דוגמה: אבחנה בין חוזים לבין "הסכמי ג'נטלמנים" שאין להם כוונה חוזית.
על הצדדים לחוזה להיות בעלי כשרות לשאת זכויות וחובות.
הכשרות נבדקת כך:
o אנשים פרטיים: קטינים או פסולי דין עשויים להיות מוגבלים בביצוע פעולות משפטיות.
o 📚 תאגידים: הכשרות נקבעת לפי מטרות החוק המסמיך, כפי שנקבע ב📌 פס"ד זקס נ' אברמוב.
יש לבדוק האם הצדדים הם בעלי אישיות משפטית, כלומר, יש להם מעמד חוקי להתקשר בחוזה.
מקרים לבחינה:
• האם העסקה תקפה?
• האם היא ניתנת לביטול?
• האם העסקה דורשת אישור של בית המשפט או נציג כדי שתכנס לתוקף?
כולם כשרים משפטית, מלבד מי שהחוק אינו מאפשר לו זאת (למשל קטינים או תאגידים שאינם מורשים לבצע פעולה מסוימת).
תנאי זה בוחן האם החוזה שפיט, כלומר, האם בית המשפט יכול להתערב ולתת סעד לגביו. סוגי חוזים שבית המשפט אינו מתערב בהם:
o חוזים שלא נחשבים חוזיים, כמו "הסכמי ג'נטלמנים".
o חוזים שהחוק מחריג, למשל: תארים, פרסים, הגרלות, הימורים.
o הסכמים פוליטיים שאינם ניתנים לאכיפה משפטית.
o הסכמים פסולים: כאלה שנוגדים את תקנת הציבור, אינם חוקיים או שאינם מוסריים.
o הסכמי ידידות וזוטות: סוגי הסכמים שאינם מתאימים לטיפול משפטי.
1. בדיקת תנאי סף: כוונה, כשרות ושפיטות.
2. האם נדרשת כשרות משפטית? אישור נציג או בית משפט.
3. אבחנה בין הסכם ג'נטלמני לבין חוזה מחייב.
4. בחינה של הכוונה ליצירת הסכם משפטי: מציאת אינדיקציות בעד ונגד.
5. בדיקת שפיטות החוזה – האם בית המשפט יכול להתערב במקרה זה?
פסק הדין זקס נ' אברמוב עוסק בשאלה האם ניתן לרשום 📚 הקדש ציבורי כבעלים של נכס מקרקעין בפנקסי המקרקעין.
המערערת, אילה זקס אברמוב, ביקשה לרשום הקדש ציבורי שיצרה כבעלים של נכס מקרקעין,
אך רשם המקרקעין דחה את הבקשה בטענה שהקדש ציבורי אינו אישיות משפטית מוכרת לפי החוק.
בית המשפט העליון, בראשות הנשיא אהרן ברק, דן בשאלה האם הקדש ציבורי יכול להיחשב כאישיות משפטית בעלת כשרות משפטית לרישום נכסים. נקבע כי הקדש ציבורי אינו תאגיד מכוח הדין, ולכן אינו יכול להירשם כבעלים של נכס מקרקעין. עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שיש צורך בהסדרה חקיקתית שתאפשר הכרה רחבה יותר בהקדש ציבורי כבעל אישיות משפטית.
פסק הדין מדגיש את החשיבות של הכשרות המשפטית בהתקשרויות חוזיות ובפעולות משפטיות.
פסק הדין זקס נ' אברמוב עוסק בשאלה האם ניתן לרשום 📚 הקדש ציבורי כבעלים של נכס מקרקעין בפנקסי המקרקעין.
המערערת, אילה זקס אברמוב, ביקשה לרשום הקדש ציבורי שיצרה כבעלים של נכס מקרקעין,
אך רשם המקרקעין דחה את הבקשה בטענה שהקדש ציבורי אינו אישיות משפטית מוכרת לפי החוק.
בית המשפט העליון, בראשות הנשיא אהרן ברק, דן בשאלה האם הקדש ציבורי יכול להיחשב כאישיות משפטית בעלת כשרות משפטית לרישום נכסים. נקבע כי הקדש ציבורי אינו תאגיד מכוח הדין, ולכן אינו יכול להירשם כבעלים של נכס מקרקעין. עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שיש צורך בהסדרה חקיקתית שתאפשר הכרה רחבה יותר בהקדש ציבורי כבעל אישיות משפטית.
פסק הדין מדגיש את החשיבות של הכשרות המשפטית בהתקשרויות חוזיות ובפעולות משפטיות.
הקדש הוא סוג של נאמנות משפטית שבה נכסים מועברים לניהולו של נאמן לטובת נהנים או לקידום מטרה מסוימת, בהתאם להוראות שנקבעו בכתב הקדש. הקדש יכול להיות פרטי, כאשר הוא מיועד להטיב עם אדם או קבוצת אנשים מסוימים, או ציבורי, כאשר מטרתו היא לקדם אינטרסים ציבוריים כמו חינוך, בריאות וצדקה. יצירת הקדש מתבצעת באמצעות כתב הקדש, צוואה או החלטת בית משפט במקרה של נכסים שהוקדשו אך לא הוסדרו רשמית. הקדש ציבורי מנוהל בפיקוח רשם ההקדשות, יחידה במשרד המשפטים האחראית לרישום ופיקוח על הקדשות לטובת אינטרסים ציבוריים.
תאגיד הוא ישות משפטית נפרדת מבעליה, הפועלת תחת מסגרת חוקית ומסוגלת לבצע פעולות משפטיות, כגון חתימה על חוזים, החזקת נכסים והשתתפות בהליכים משפטיים. תאגידים יכולים להיות עסקיים, כמו חברות בע"מ, או ללא מטרות רווח, כמו עמותות. הם נהנים מהגבלת אחריות, כלומר, בעלי המניות או החברים אינם נושאים באחריות אישית לחובותיו, למעט במקרים מיוחדים. בנוסף, ישנם תאגידים כמו אגודות שיתופיות ושותפויות, אשר מבוססים על שיתוף פעולה בין חברים למטרה משותפת. התאגיד מהווה כלי משפטי משמעותי לניהול עסקים ופעילויות כלכליות תוך מתן יציבות משפטית לצדדים המעורבים.
תנאי שימוש | תקנון | מדיניות פרטיות | צור קשר | הצהרת נגישות © כל הזכויות שמורות ללימודין