מהי המצאת אזהרה ולמה היא חשובה?
המצאת אזהרה לחייב היא שלב חובה לפני שניתן להתחיל לנקוט נגדו הליכי הוצאה לפועל. כלומר, ברגע שפותחים תיק בהוצאה לפועל, לא פועלים מייד נגד החייב. קודם כל שולחים לו אזהרה, שהיא מעין “הודעה אחרונה” שמאפשרת לו להסדיר את חובו מרצון.
האזהרה היא תנאי מקדים לביצוע הליך בהוצאה לפועל — אי אפשר להתחיל בהליכים כמו עיקול או צו הבאה בלי שחלפה תקופת הזמן מהמצאת האזהרה.
אזהרה היא מכתב רשמי שנשלח לחייב לאחר פתיחת תיק בהוצאה לפועל. זוהי דרישת תשלום המודיעה לחייב כי נפתח נגדו תיק, וכוללת דרישה לפרוע את החוב תוך זמן קצוב – לרוב 20 ימים. רק לאחר המצאת אזהרה כדין וחלוף הזמן, אפשר לנקוט בהליכי גבייה.
האזהרה מהווה תנאי מקדים והכרחי לפני תחילת כל פעולה ממשית של ההוצאה לפועל נגד החייב.
המסמך כולל:
כותרת :”מדינת ישראל – בית המשפט, לשכת ההוצאה לפועל” + פרטי הצדדים (הזוכה והחייב).
תיבת התראה חשובה :”לאחר התשלום דאג לודא כי התיק נסגר” – כלומר, גם אם החייב שילם, עליו לוודא שהתיק נסגר ולא נותר פתוח.
גוף האזהרה: בהתאם לסעיף 7א לחוק ההוצאה לפועל: על החייב לשלם את החוב תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה. הוא יכול לשלם ישירות בלשכת ההוצאה לפועל או לחשבון הבנק שפורט. אם אינו מסוגל לשלם, עליו להגיש בקשה לצו תשלומים עם אסמכתאות (כגון תלושי שכר, דוחות בנק וכו’). אם גם זאת לא אפשרית, עליו להתייצב לחקירת יכולת תוך 21 ימים.
השלכות של אי תגובה: אם החייב לא מגיב – ייחשב כמי שמתחמק מתשלום וניתן לנקוט נגדו הליכים כמו עיקולים, צווי הבאה, איסור יציאה מהארץ ועוד.
חתימות: פרטי פקיד ההוצאה לפועל, שם העו”ד של הזוכה, מספר התיק.
המשמעות המשפטית של המצאת האזהרה, חובה לקיום הליכים: לא ניתן לעקל נכסים, להוציא צו הבאה או לפתוח בהליכי גבייה בלי שנשלחה אזהרה כדין.
המצאה מלאה: המצאה בפועל לידי החייב או אדם מטעמו (לפי כללי סד”א). קיימת הבחנה בין המצאה רגילה להמצאה מלאה בעיקר אם מדובר בהליכים פוגעניים.
חריגים: ניתן לבקש נקיטת הליכים בטרם המצאת האזהרה אם יש סכנה ממשית (כמו חשש להברחת נכסים או בריחה מהארץ).
כאשר נפתח תיק הוצאה לפועל נגד חייב, נשלחת לו אזהרה רשמית הכוללת את האפשרויות הבאות:
1. לשלם את החוב בתוך 20 ימים
על החייב למלא אחר פסק הדין – כלומר לשלם את הסכום שנפסק או להסדיר את החוב בתשלומים כפי שנקבעו, בתוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה.
2. להגיש בקשה לצו תשלומים
אם החייב אינו מסוגל לשלם את מלוא החוב בבת אחת, הוא יכול לבקש פריסה לתשלומים. לשם כך עליו:להגיש בקשה מנומקת תוך 20 ימים מיום קבלת האזהרה.לצרף לבקשה מסמכים כלכליים, כמו תלושי שכר, דפי חשבון בנק, כרטיסי אשראי ועוד.
3. להתייצב לחקירת יכולת
אם החייב לא הגיש בקשה לצו תשלומים, או שהוא לא מצליח לעמוד בתשלומים שנקבעו, עליו:להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל.זה צריך להתבצע תוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה.לחקירה יש להגיע עם כלל המסמכים הכלכליים שיאפשרו לרשם לבדוק את מצבו הכלכלי.
מה קורה אם החייב לא נוקט באף אחת מהאפשרויות?
אם החייב לא משלם, לא מגיש בקשה, ולא מתייצב לחקירת יכולת, הוא ייחשב כמי ש”משתמט מתשלום”, והדבר מאפשר לנקוט נגדו הליכים פוגעניים כמו:עיקול חשבונות בנק או רכוש,צווי הבאה ,עיכוב יציאה מהארץומאסר (במקרים מסוימים כמו מזונות)
המצאת אזהרה לפי תקנות סדר הדין האזרחי אזהרה תומצא כמו כתבי טענות בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי.כלומר: לחייב עצמו, או לבן משפחתו הבגיר (מעל גיל 18) הגר עמו, או באמצעות שליח.אין המצאה באמצעות פקס או מייל, ואין להמציא למנהל עסק בלבד (זה לא נחשב המצאה מלאה).
מתי נדרשת המצאה מלאה?
הליכים פוגעניים – רשימה סגורה – צו הבאה, מאסר ועיכוב יציאה מהארץ הגבלות כלכליות , צו מסירת מידע על החייב מגופים שונים הליכים אלה יינקטו רק אם התקיימה אחת משתי אפשרויות: בוצעה המצאה מלאה כדין לחייב (כלומר נמסרה לו ידנית או כדין), יש וודאות שהחייב קיבל את האזהרה. או שהחייב התייצב בעצמו בלשכה או הגיש בקשה כלשהי בתיק – מה שמעיד שידע על קיומו.
סייגים חשובים והשלכות:
אם האזהרה לא הומצאה כדין, אסור לפתוח בהליכים פוגעניים נגד החייב. ניתן לבקש מהוצאה לפועל לנקוט הליכים בטרם המצאה, אך רק במקרים חריגים של חשש להברחת נכסים או בריחה מהארץ, ובליווי נימוקים ותצהיר.
מה נחשב המצאה מלאה?
כל אחת מהפעולות הבאות תיחשב כאילו החייב קיבל בפועל את האזהרה מההוצאה לפועל:
המצאה לפי תקנות סדר הדין האזרחי – כאשר שליח מוסמך מוסר את המסמך ישירות לחייב או לביתו, באופן התואם את כללי הדין (למעט חריגים מסוימים).
המצאה במהלך עיקול מיטלטלין – אם מגיעים לבצע עיקול בבית החייב ומוסרים לו אזהרה תוך כדי, זה ייחשב כהמצאה מלאה.
סירוב החייב לקבל את האזהרה – גם אם החייב מסרב פיזית לקבל את האזהרה, זה נחשב כאילו הומצאה לו.
הגשת בקשה על ידי החייב – אם החייב פועל ביוזמתו בתוך התיק (למשל מגיש בקשה לצו תשלומים) – הדבר מוכיח שהוא יודע על האזהרה.
מה לא ייחשב כהמצאה מלאה?
הפעולות הבאות לא נחשבות כהמצאה שמתחילה את מניין הימים החוקי לפעולה:
שליחת האזהרה בפקסימיליה – לא נחשב כהמצאה תקפה.
המצאה באמצעים אלקטרוניים – למשל, בדוא״ל – לא נחשב אלא אם יש לכך אישור מיוחד.
המצאה באמצעות מנהל או מורשה של עסק – רק אם התקבל בפועל על ידי החייב עצמו, זה נחשב המצאה.
הדבקה על הדלת – למשל, אם מדביקים את ההודעה על דלת ביתו של החייב – לא נחשב כהמצאה מלאה.
חזקת המצאה לצורך שינוי מען – במצבים שבהם משנים מען רשמי – אין זה נחשב המצאה מלאה מבחינת תחילת הליכי הגבייה.
סעיפים 3 עד 5 – כן ניתן לבצע עיקולים (ברישום ולא במימוש)
סיכום: ההבחנה בין המצאה מלאה לבין מה שאינו נחשב ככזו חשובה מאוד, כי רק מהמצאה מלאה מתחילים למנות את לוח הזמנים החוקי – למשל את 20 הימים להגשת התנגדות או לבקשה לצו תשלומים.
בנסיבות חריגות שבהן קיים חשש ממשי שהחייב ינצל את פרק הזמן שקודם להמצאת האזהרה כדי לחמוק מתשלום – למשל באמצעות עזיבת הארץ או הסתרת נכסים – ניתן לבקש מהרשם לנקוט הליכים מוקדמים עוד לפני שליחת האזהרה.
כדי להפעיל את החריג הזה, נדרש מהזוכה לבצע שני צעדים עיקריים:
להגיש בקשה מנומקת לרשם ההוצאה לפועל, בצירוף תצהיר התומך בעובדות.
להציג אינדיקציות לחשש ממשי, כגון מידע על העברת רכוש, תכנון נסיעה לחו״ל, רישום מתנה לבני משפחה, ניסיון לפינוי דירה במהירות חריגה וכדומה.
אם הרשם משתכנע כי מדובר בחשש ממשי ומבוסס, הוא רשאי לאשר נקיטת הליכים דחופים עוד לפני המצאת האזהרה לחייב. בין הצעדים האפשריים:
הוצאת צו לעיכוב יציאה מהארץ.
מתן צו לעיקול זמני של נכסים.
צו מניעה שמונע פעולות ברכוש מסוים.
דוגמה יישומית:
נניח שמיד לאחר מתן פסק הדין, הזוכה מגלה כי החייב התחיל להעביר סכומים גבוהים מחשבונו לחשבונות בחו״ל. במקרה כזה, ניתן להגיש בקשה דחופה להוצאה לפועל, בצירוף תצהיר וראיות תומכות, כדי למנוע את המשך ההעברות על ידי עיקול מיידי של החשבון. זאת גם אם טרם נמסרה אזהרה רשמית לחייב.
חוק ההוצאה לפועל, תשכ”ז-1967בקשת ביצוע (תיקון מס’ 15) תשנ”ד-1994 (תיקון מס’ 29) תשס”ט-2008
6. (א) הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין; הוא יציין בה פרטים מזהים של החייב כפי שייקבעו, ואם הוא קטין או פסול דין, וכן יפרש בה את ההליכים שהוא רוצה שיינקטו, ויכול הוא מפעם לפעם לבקש נקיטת הליכים נוספים.
המצאת אזהרה ופסק דין (תיקון מס’ 4) תשל”ח-1978 (תיקון מס’ 8) תשמ”ט-1989 (תיקון מס’ 15) תשנ”ד-1994 (תיקון מס’ 29) תשס”ט-2008 (תיקון מס’ 36) תשע”ב-2012 (הוראת שעה) תשפ”א-2020
7. (א) משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב אזהרה שעליו למלא אחר פסק-הדין, או לשלם את החוב הפסוק בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א או בצו לפי סעיף 69(ב), או להגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, והכל בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה, ואולם לעניין בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע תקופה אחרת, ובלבד שלא תפחת מ-20 ימים אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ולעניין פינוי דירת מגורים, לא תפחת התקופה מ-10 ימים; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או העתק הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן, וכן העתק הוראת תשלום או הצו כאמור; לענין זה, “העתק” של פסיקתה, הוראת תשלום או צו – לרבות נוסח של פסיקתה, של הוראת תשלום או של צו שנכלל באזהרה ואשר הופק באמצעות מערכת ממוכנת.
בקשת חייב לצו תשלומים (תיקון מס’ 15) תשנ”ד-1994 (תיקון מס’ 29) תשס”ט-2008 (תיקון מס’ 58) תשע”ח-2018 (הוראת שעה) תשפ”א-2020 7א. (א) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א, יגיש לרשם ההוצאה לפועל, תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה או במועד אחר שנקבע בה, בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו; והכול בכפוף לתקופות לתשלום החוב הפסוק כמפורט בסעיף 7א1 ולשיעורים כמפורט בו; לבקשה יצורפו:
הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק, שבה יכלול פרטים בדבר הנכסים, ההכנסות והחובות שלו ושל בן זוגו, של ילדיו הקטינים, ושל ילדיו הבוגרים הגרים עמו, ופרטים בדבר תאגידים שבשליטתו או בשליטתם, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו ושל בן זוגו הגר עמו, וכן כל פרט או מסמך אחר שייקבע, הכל לגבי השנה או שנת המס שקדמה למועד הגשת הבקשה ולפי טופס שאלון שייקבע;
העמדת נאמן (תיקון מס’ 29) תשס”ט-2008 24. (א) מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להעמיד אדם שהסכים לכך להיות נאמן על שמירת המיטלטלין המעוקלים, ואם היו בעלי חיים – גם על הזנתם, ולמסור את המיטלטלין לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל באופן, במועד ובמקום שיורה על כך בהודעה שתימסר לנאמן; הוצאותיו ושכרו של הנאמן כאמור יהיו לפי המוסכם בינו לבין מנהל לשכת ההוצאה לפועל, ובאין הסכם – כפי שיקבע רשם ההוצאה לפועל.
(ב) מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להעמיד את החייב עצמו, אף אם לא הסכים לכך, נאמן על המיטלטלין, שיהא חייב בכל החובות האמורות בסעיף קטן (א) אך לא יהא זכאי לשכר, ולא להוצאות זולת לפי החלטת רשם ההוצאה לפועל.
המצאת אזהרה
שליחת מכתב רשמי מהוצאה לפועל אל החייב, שמודיע לו שנפתח נגדו תיק ומעניק לו פרק זמן (לרוב 20 ימים) להסדיר את החוב לפני שנוקטים נגדו צעדים.
אזהרה
המכתב עצמו – דרישה לתשלום או הסדרת החוב, עם התראה על השלכות אם לא יפעל.
הליכים פוגעניים
צעדים קשים שננקטים נגד החייב שלא שילם – כמו עיקול, עיכוב יציאה מהארץ, צו הבאה, מאסר במקרים מסוימים.
המצאה מלאה
מצב שבו החייב קיבל את האזהרה באופן אישי, או שבן משפחתו הבגיר קיבל עבורו. רק אם הייתה המצאה מלאה – אפשר להתחיל בהליכים פוגעניים.
צו תשלומים
בקשה של החייב לפריסת החוב לתשלומים, אם אינו יכול לשלם במכה אחת. יש להגיש אותה עם מסמכים כלכליים.
חקירת יכולת
הליך שבו בודקים את מצב החייב (הכנסות, נכסים) כדי לקבוע איך וכמה יוכל לשלם. חייב להתייצב לחקירה אם לא הצליח להסדיר את החוב.
סירוב לקבל אזהרה
אם החייב פתח את הדלת וסירב לקחת את האזהרה – זה נחשב כאילו קיבל אותה (בהצהרה של המוסר).
בקשה לנקוט בהליכים לפני המצאת האזהרה
במקרים מיוחדים (חשש לבריחת החייב או הברחת נכסים) אפשר לבקש מהרשם לפעול נגד החייב מיידית – למשל, לעקל דירה, לעכב יציאה מהארץ – עוד לפני שהאזהרה נמסרה בפועל.
דרכי המצאה
איך שולחים את האזהרה: מסירה אישית, לבן משפחה בגיר, שליח עם אישור מסירה. אסור להמציא בפקס, מייל או רק להדביק על הדלת אם החייב לא גר שם.
מתי לא נחשבת כהמצאה מלאה
המצאה בפקס, במייל, או למנהל העסק של החייב – כל אלה לא מספיקים כדי להתחיל הליכים פוגעניים.
חשיבות המצאה מלאה
רק אם החייב קיבל אזהרה כראוי, ניתן להתחיל בפעולות פוגעניות נגדו – למשל, עיקול, עיכוב יציאה מהארץ, רישום כחייב משתמט.
