מהי שפיטות בדיני חוזים?
המונח "שפיטות" 📚 עוסק בשאלה האם עניין מסוים מתאים לבירור והכרעה בבית המשפט. בדיני חוזים, לא כל הסכם או התחייבות נחשבים לשפיטים – כלומר, לא כל חוזה ניתן לאכיפה בבית המשפט. ישנם חוזים והסכמות שהדין מחריג מראש מהשפיטה (כמו חוזי הימורים או הסכמים פוליטיים), ויש מקרים שבהם בתי המשפט נמנעים מהתערבות מטעמים מוסדיים או נורמטיביים.
כוונת הצדדים – יש לבדוק אם הצדדים התכוונו ליצירת יחסים משפטיים.
מבחן השפיטות – האם מדובר בעניין שהחוק מתיר לדון בו בבית המשפט?
סעיף 32: חוזה של משחק, הגרלה או הימור
שלושת המרכיבים: זכות לזכייה בטובת הנאה, תוצאה תלויה בגורל או ניחוש (יותר מאשר ביכולת), החוזה אינו עילה לאכיפה או פיצויים (ניתן רק ביטול והשבה). דוגמה: 📌 Carllill v. Carbolic Smoke Ball – לא חוזה הימורים אלא חוזה לקידום מכירות.
שאלות מנחות: האם שני הצדדים רוצים בהתגשמות אותו אירוע? האם ההגרלה/ריסק היא מהות ההסכם או מרכיב נלווה?
פסול לפי חוק העונשין: חוזה הימורים שאינו חוקי יפסל לפי סעיף 30 – חוזה בטל.
שלוש קטגוריות לפי החוק:
חוזה הימורים חוקי – לא אכיף, אך ניתן להשבה (סעיף 32).
חוזה הימורים בלתי חוקי – בטל לפי סעיף 30.
חוזי הימורים מוסדרים – מותר אם הוסדר בחוק (כגון מפעל הפיס).
הגישה בפסיקה: הסכמים פוליטיים יכולים להיות שפיטים, אך לרוב ביהמ"ש ימנע מלהתערב.
שיקולים: האם יש רצון משפטי מחייב? האם בית המשפט הוא הפורום הראוי?
הלכת ההשתחררות: הרשות הציבורית רשאית לחזור בה מהסכם אם הוא נוגד את האינטרס הציבורי. (האינטרס הציבורי גובר על קיום החוזה) 📌 פס"ד חאג' נ' עקאל: הסכם רוטציה פוליטי – שפיט עקרונית, אך ביהמ"ש לא מתערב.
סוגי פסלות:
בלתי חוקי
בלתי מוסרי
סותר את תקנת הציבור
מושגים חשובים:
📚תקנת הציבור – נורמה משפטית-חברתית משתנה.
בטלות – החוזה כאילו לא נחתם כלל.
דוגמה: תניית פטור מכל נזק בפארק טרמפולינות – סותרת את תקנת הציבור.
זוטות / עניינים אינטימיים / הסכמים ג'נטלמניים
הבטחת נישואין – שפיטה רגשית: 📌 פס"ד פלונית – לא ניתן לאכוף נישואין, אך אפשר פיצויים בגין הסתמכות.
החרגה: הכרעה/הערכה של צד אחד או צד שלישי אינה שפיטה. סייגים לשפיטות: אם קיימת תרמית, טעות, או חריגה מנהלית – כן שפיט. אם מדובר בשיקול דעת מקצועי – לא שפיט. 📌 פס"ד קרסיאנסקי – תוצאה של חידון תנ"ך לא שפיטה, אך טענות לטעויות כן. 📌 פס"ד שני נ' אוניברסיטת תל אביב: שיקול הדעת של האוניברסיטה כפוף לשיקולים של השתק, סמכות נחזית, 📚 הסתמכות. סעיף 33 לא מגן על שרירות, אפליה או חוסר סבירות.
Carlill v. Carbolic Smoke Ball Co. (1893)
עובדות: החברה פרסמה מודעה שבה התחייבה לשלם £100 לכל מי שישתמש במוצר (כדור עשן רפואי נגד שפעת) לפי ההוראות ויחלה בכל זאת. גב' קרליל חלתה ותבעה את הפרס.
שאלת שפיטות: האם התחייבות בפרסום לציבור היא חוזה מחייב או הבטחה חסרת תוקף?
הכרעה: בית המשפט קבע שמדובר בחוזה תקף – יש גמירות דעת, תמורה (שימוש במוצר), וקיבול באמצעות התנהגות.
ההסכם לא נתפס כהימור, אלא כפעולה שיווקית שיש לה תוקף משפטי.
השלכה: מחזק את העיקרון שחוזים בפרסום לציבור עשויים להיות שפיטים – כל עוד יש רכיבי חוזה תקפים.
Carlill v. Carbolic Smoke Ball Co. (1893)
עובדות: החברה פרסמה מודעה שבה התחייבה לשלם £100 לכל מי שישתמש במוצר (כדור עשן רפואי נגד שפעת) לפי ההוראות ויחלה בכל זאת. גב' קרליל חלתה ותבעה את הפרס.
שאלת שפיטות: האם התחייבות בפרסום לציבור היא חוזה מחייב או הבטחה חסרת תוקף?
הכרעה: בית המשפט קבע שמדובר בחוזה תקף – יש גמירות דעת, תמורה (שימוש במוצר), וקיבול באמצעות התנהגות.
ההסכם לא נתפס כהימור, אלא כפעולה שיווקית שיש לה תוקף משפטי.
השלכה: מחזק את העיקרון שחוזים בפרסום לציבור עשויים להיות שפיטים – כל עוד יש רכיבי חוזה תקפים.
פס"ד חאג' נ' עקאל (בג"ץ 1635/90)
עובדות: שני נבחרי מועצה חתמו ביניהם על הסכם רוטציה לתפקיד ראש המועצה, אך לא כיבדו אותו. אחד מהם עתר לבג"ץ.
שאלת שפיטות: האם הסכם פוליטי-ציבורי כזה ניתן לאכיפה בבית המשפט?
הכרעה (השופט זמיר): לא כל הבטחה או הסכמה בין צדדים היא "חוזה משפטי". יש לשקול:
📚 כוונה ליצור יחסים משפטיים.
תחום ההסכם (פוליטי/ציבורי).
במקרה זה – לא מדובר בחוזה אכיף, אלא בהסכם פוליטי בעל מאפיינים לא שפיטים.
השלכה: מחזק את ההבחנה בין הסכמים משפטיים לבין הסכמים פוליטיים/ציבוריים שאינם שפיטים.
פס"ד פלונית (ע"א 5258/98)
עובדות: גבר התחייב בכתב להינשא לאישה תוך פרק זמן מסוים, לא עמד בהתחייבות, והיא תבעה אכיפה/פיצוי.
שאלת שפיטות: האם הבטחת נישואין היא חוזה משפטי אכיף?
הכרעה: בית המשפט קבע כי ייתכן שיש כאן כוונה חוזית, אך: יש שיקולים של תקנת הציבור.
לא אוכפים נישואין או כופים יחסים אישיים.
לכן ייתכן סעד כספי מסוים (על סמך הסתמכות), אך לא אכיפה של הבטחה להינשא.
השלכה: היחסים האינטימיים הם תחום שבו השפיטות מוגבלת – יש חשש לפגיעה באוטונומיה ובתקנת הציבור.
פס"ד קרסיאנסקי (ע"א 714/87)
עובדות: התובע טען כי היה זכאי לפרס בחידון תנ"ך אך הודח בשל טעות. דרש סעד.
שאלת שפיטות: האם ניתן להכריע משפטית בתוצאה של תחרות?
הכרעה: בית המשפט הכיר באפשרות מצומצמת להתערב – למשל, אם יש פגם מהותי בהליך ההחלטה.
לא התערב בתוצאה הסופית, אך כן ניתנה לגיטימציה מסוימת לבדוק את תקינות ההליך.
השלכה: מקרים של תחרויות, פרסים או ציונים אינם בהכרח לא שפיטים – אבל יש שיקול דעת מצומצם.
פס"ד שני נ' אוניברסיטת תל אביב (ע"א 751/79)
עובדות: הסטודנטיות הסתמכו על פטור אקדמי שניתן להן בעל-פה ע"י יועצת, אך בהמשך הוסרו להן הזכויות.
שאלת שפיטות: האם ניתן לאכוף התחייבות של גורם באוניברסיטה שלא עומדת בתנאים הפורמליים?
הכרעה: התקבלה דוקטרינת 📚"הסמכות הנחזית" והושתת עקרון ה📚השתק – האוניברסיטה נהגה כאילו הפטור תקף ולכן מחויבת.
השלכה: גם אם אין סמכות פורמלית – אם הייתה הסתמכות סבירה – ייתכן סעד. זה תחום שפיט במקרים מתאימים.
פס"ד שעשוע נ' מועלם, נתניהו (תא (י-ם) 2278/04)
עובדות: מדובר בטענת מבוטח לגבי פרשנות חוזה ביטוח והאם ניתן להסתמך על הבטחות שניתנו מחוץ לחוזה.
שאלת שפיטות: האם הצדדים יכולים להסתמך על התנהלות חוזית בפועל ולא רק על הכתוב?
הכרעה: הודגש עקרון ההשתק – אם צד נהג לאורך זמן בצורה מסוימת, לא יוכל לחזור בו ולכפור בכך.
השלכה: החוזה הוא שפיט, גם אם הפירוש אינו נובע מהטקסט אלא מהתנהלות בפועל – תוך שימוש בדיני החוזים הכלליים.
חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973חוזה של משחק, הגרלה או הימור
32. (א) חוזה של משחק, הגרלה או הימור שלפיו עשוי צד לזכות בטובת הנאה והזכיה תלויה בגורל, בניחוש או במאורע מקרי יותר מאשר בהבנה או ביכולת, אינו עילה לאכיפה או לפיצויים.
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על משחק, הגרלה או הימור שהוסדרו בחוק או שניתן לעריכתם היתר על פי חוק.
חוזה למתן ציונים
33. חוזה שלפיו יינתן ציון, תואר, פרס וכיוצא באלה על פי הכרעה או הערכה של אחד הצדדים או של אדם שלישי, אין ההכרעה או ההערכה לפי החוזה נושא לדיון בבית משפט.
שפיטות (Justiciability) מונח המתאר האם נושא מסוים מתאים להכרעה שיפוטית. הבחנה נעשית בין שני סוגים עיקריים: שפיטות מוסדית ושפיטות נורמטיבית.
שפיטות מוסדית כאשר בית המשפט שואל את עצמו: "האם אני הגוף המתאים לדון בזה?" גם אם יש כלים משפטיים לבירור, ייתכן שיש מוסד אחר (למשל, הכנסת, הממשלה או גוף ציבורי מקצועי) שהוא המתאים יותר לדון ולהכריע.
דוגמה: הסכם פוליטי בין מפלגות – יש בו היבטים משפטיים, אך ייתכן שאין זה ראוי שבית המשפט יתערב.
שפיטות נורמטיבית נוגעת לשאלה האם קיימות נורמות משפטיות שמסוגלות להכריע את הסוגיה. כלומר – גם אם נרצה לדון, אולי אין בכלל כללים משפטיים שמספקים תשובה.
דוגמה: הבטחת נישואין – האם יש סטנדרט משפטי שמכריע מתי התחייבות להינשא מחייבת מבחינה חוזית?
תקנת הציבור (Public Policy) העיקרון המשפטי לפיו כל הסכם או פעולה משפטית שמנוגדים לערכים מוסריים או חברתיים מקובלים או פוגעים בטובת הציבור, עלולים להיחשב כבטלים.
תקנת הציבור נחשבת למושג דינמי, כלומר היא משתנה עם הזמן לפי השפעות חברתיות ותרבותיות.
דוגמה: חוזה שמונע מאדם מלהפעיל את זכויותיו או פוגע במערכת ערכים מקובלת, למשל הסכמים המובילים לניצול או אפליה.
דוגמה נוספת: בפסק הדין פלונית – מדובר בהסכם הבטחת נישואין, שבעבר נחשב לסותר את תקנות הציבור, אך כיום יש מקום לבחינת השפיטות של הסכם כזה.
כוונה ליצור יחסים משפטיים (Intention to Create Legal Relations) כדי שמוסד החוזה יפעל באופן משפטי, יש צורך בכוונה ברורה של הצדדים ליצור יחסים משפטיים. כלומר, עליהם להבין ולהסכים ביניהם כי ההסכם שנעשה מחייב מבחינה משפטית, ולא רק כהסכם חברתי או לא מחייב.
דוגמה: כאשר שני אנשים מבצעים הסכם אישי, אך מבהירים כי מדובר בהסכם בלתי מחייב, אין מקום להתייחס אליו כהסכם משפטי, אלא כעניין חברתי בלבד.
סמכות נחזית (Apparent Authority) כאשר אדם פועל מתוך מראית עין של סמכות, והצד השני מאמין בתום לב ובאופן סביר שיש לו סמכות – ייתכן שההסכמה תחייב, גם אם לאדם בפועל לא הייתה סמכות.
דוגמה: בפסק הדין שני נ' אוניברסיטת תל אביב – ראש החוג נתן הבטחה לפטור אקדמי. התברר שאין לו סמכות לכך, אך הסטודנטיות הסתמכו על דבריו. נפסק שהייתה סמכות נחזית.
השתק (Estoppel) עקרון משפטי שמונע מאדם מלטעון טענה או לפעול בדרך מסוימת אם פעולתו עומדת בסתירה להתנהגות או מצג קודם מצדו, שעליהם הסתמך הצד השני.
הקשר לדיני חוזים: כאשר צד מתנהל לאורך זמן כאילו קיבל הסדר מסוים, ייתכן שלא יוכל לחזור בו, אפילו אם לפי הדין הפורמלי אין לכך תוקף.
דוגמה: בפסק הדין שעשוע נ' מועלם – נדונה התנהלות של חברת ביטוח לאורך זמן שניתן לראות בה מצג שיצר הסתמכות.
הבחנה בין עניינים פנימיים לחיצוניים בתי המשפט לא יתערבו בניהול הפנימי של גופים (כמו תחרויות, מוסדות אקדמיים או פוליטיים), כל עוד אין פגיעה בזכויות מהותיות. לעומת זאת, כשההחלטות פוגעות באינטרס אישי ממשי או חורגות מהסמכות, יש מקום להתערבות.
דוגמה: בפסק דין קרסיאנסקי, שהתייחס לחידון התנ"ך, נבחנה האפשרות להתערב בהחלטות פנימיות של גוף שיפוטי לא רשמי.
הסתמכות (Reliance) ההסתמכות מתארת מצב שבו אדם פועל על פי הבטחה או התחייבות מצד אחר, מתוך אמונה שההתחייבות או ההסכם יתממשו, ובסופו של דבר נפגע כאשר ההסכם לא ממומש.
הקשר לדיני חוזים: עקרון ההסתמכות מצריך את הגורם המבטיח לפצות את הצד שהסתמך על ההבטחה אם הדבר גורם לו לנזק.
דוגמה: בפסק הדין פלונית – הנישואים לא התגשמו, אך הצד השני הסתמך על ההבטחה ולכן ייתכן כי יש מקום לתביעה בגין נזק שנגרם מההסתמכות.
תנאי שימוש | תקנון | מדיניות פרטיות | צור קשר | הצהרת נגישות © כל הזכויות שמורות ללימודין