חזרה על השיעור

דיני משפחה

שיעור 6

מהו התנאי ההכרחי להכרה המשפטית בנישואין דתיים של יהודים בישראל?

א. הסכמה של שני בני הזוג להינשא ברבנות
ב. קבלת תעודת כשרות מהרב המחתן
ג. עריכת הנישואין לפי דין תורה באמצעות רב מוסמך
ד. רישום במשרד הפנים תוך 30 יום מהחתונה

ג. עריכת הנישואין לפי דין תורה באמצעות רב מוסמך

לפי סעיף 2 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, נישואין בין יהודים בישראל נערכים לפי דין תורה.

מה מאפיין נישואין שנעשו בין כהן לגרושה לפי ההלכה והמשפט האזרחי?

א. נחשבים תקפים לפי ההלכה אך אסורים אזרחית
ב. אינם תקפים כלל לפי שתי המערכות
ג. תקפים אזרחית אך מחייבים גירושין לפי ההלכה
ד. נחשבים לנישואין כדת משה וישראל לכל דבר

ג. תקפים אזרחית אך מחייבים גירושין לפי ההלכה

נישואין אלו אסורים הלכתית אך מוכרים אזרחית – מצב של העדר כושר יחסי.

מהי הגדרת 'טקס אלטרנטיבי' לפי החומר שנלמד?

א. טקס שלא נעשה על ידי רב מוסמך מהרבנות
ב. טקס שנערך מחוץ לישראל בלבד
ג. טקס שנערך ללא קידושין ונישואין לפי ההלכה
ד. טקס שמבוצע לצורך תועלת כלכלית בלבד

ג. טקס שנערך ללא קידושין ונישואין לפי ההלכה

טקס אלטרנטיבי נעדר את רכיבי הקידושין והנישואין ולכן אינו תקף דתית.

איזו סמכות שיפוט קיימת לנישואין וגירושין של בני העדה הדרוזית?

א. בית המשפט לענייני משפחה
ב. בית הדין הרבני
ג. בית הדין הדרוזי לפי הדין הייחודי
ד. בית הדין השרעי

ג. בית הדין הדרוזי לפי הדין הייחודי

סעיף 4 לחוק בתי הדין הדרוזיים קובע סמכות ייחודית לבתי הדין הדרוזיים.

מה קבע בג"ץ רודניצקי בנוגע להתרת נישואין אזרחיים בין יהודים בישראל?

א. בית הדין האזרחי מוסמך להתירם
ב. יש לפנות לבית הדין הרבני להצהרה בלבד
ג. בית הדין הרבני מוסמך להוציא פסק דין אופרטיבי של התרה
ד. יש לפנות למשרד הפנים להסרת הרישום

ג. בית הדין הרבני מוסמך להוציא פסק דין אופרטיבי של התרה

בית הדין הרבני חייב להוציא פסק דין אופרטיבי להתרת הנישואין – לא רק הצהרתי.

מהי משמעות העדר רשות להינשא לפי חוק גיל הנישואין?

א. הנישואין לא תקפים כלל
ב. הנישואין תקפים אך מהווים עבירה פלילית
ג. הנישואין נחשבים לפסולים דתית בלבד
ד. הנישואין תקפים אך טעונים רישום מיוחד

ב. הנישואין תקפים אך מהווים עבירה פלילית

מדובר בנישואין תקפים אזרחית אך ללא רשות, ולכן מהווים עבירה פלילית.

מהי עמדת בית המשפט בפסק הדין צונן נ' שטל בנוגע למזונות לאחר נישואין פרטיים?

א. מכירים בזכות למזונות על בסיס כוונה חוזית
ב. אין זכאות למזונות אם לא התקיימו נישואין דתיים
ג. מזונות ניתנים רק לפי רישום רשמי
ד. פסילת תביעת מזונות מצד בני זוג שנישאו בטקס אזרחי

א. מכירים בזכות למזונות על בסיס כוונה חוזית

ביהמ"ש הכיר במזונות מכוח חוזה, אף אם הנישואין עצמם לא הוכרו.

באילו מקרים נישואין ייחשבו ל'נישואין אסורים' אך עדיין תקפים אזרחית?

א. כהן וגרושה
ב. פוליגמיה
ג. נישואי קטינים ללא אישור
ד. נישואין בין יהודי לנוצרייה

א. כהן וגרושה

כהן וגרושה אסורים לפי ההלכה אך נחשבים תקפים אזרחית – העדר כושר יחסי.

מהי הסיבה המרכזית לכך שבית המשפט האזרחי מכיר לעיתים בנישואין פרטיים?

א. בכדי לקדם את הדין הדתי
ב. בשל אינטרס רישומי בלבד
ג. כדי למנוע פגיעה בזכויות צדדים ולתת פתרון אזרחי
ד. למנוע נישואין כפולים

ג. כדי למנוע פגיעה בזכויות צדדים ולתת פתרון אזרחי

המטרה היא להגן על זכויות הצדדים, גם אם הטקס לא מוכר דתית.

רוני וטל, זוג יהודים, ערכו טקס נישואין פרטי בישראל ללא רישום. לאחר פרידה, טל דורש מזונות. כיצד יכריע בית המשפט לפי ההלכות שנלמדו?

א. ידחה את התביעה כיוון שלא היה רישום רשמי
ב. יכיר בזכות למזונות אם תוכח כוונה חוזית
ג. יעביר את הסמכות לבית הדין הרבני
ד. יפסוק מזונות זמניים בלבד ללא הכרעה

ב. יכיר בזכות למזונות אם תוכח כוונה חוזית

כמו בפס"ד צונן נ' שטל – יש הכרה בזכות חוזית גם ללא נישואין דתיים רשמיים.

צק'ליסט

סוגי נישואין וקשרי זוגיות בישראל
✓ נישואין דתיים (כדת משה וישראל – כדמו”י)
✓ נישואין אסורים
✓ נישואין פרטיים
✓ נישואין אזרחיים
✓ ידועים בציבור
✓ זוגיות חד-מינית

 הדין החל וסמכות שיפוט
✓ נישואין וגירושין בישראל נערכים לפי הדין הדתי החל על בני הזוג (ס’ 2 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, התשי”ג–1953)
✓ כל עדה דתית מוכרת – בתי הדין הדתיים (רבני, שרעי, נוצרי, דרוזי)
✓ ליהודים: נישואין לפי דין תורה בלבד, בסמכות בלעדית של בית הדין הרבני

 נישואין דתיים – כדת משה וישראל
✓ נערכים לפי ההלכה היהודית – תוקף משפטי מחייב
✓ פסיקה: הכרה מלאה בנישואין דתיים (📌 בג”ץ 51/68 רודניצקי נ’ בית הדין הרבני)
✓ שלבי הנישואין:

קידושין (טבעת; כסף, שטר או ביאה)

נישואין (חופה, כתובה)
✓ מעמד אישי נרכש רק כשמתקיימים שני השלבים (קידושין ונישואין)

 מרכיבי הזכות לנישואין
✓ צורת הנישואין – אופן עריכת הטקס (בישראל – דתי בלבד, בחו”ל אפשר אזרחי)
✓ כושר לנישואין – יכולת להינשא לפי דין דתי (דת, גיל מינימום, מצב נפשי וכו’)

העדר כושר מוחלט – נישואין לא תקפים

העדר רשות – נישואין תקפים אך אסורים (למשל קטינים, פוליגמיה)

העדר כושר יחסי – נישואין תקפים אזרחית אך בעייתיים הלכתית (למשל כהן וגרושה)

 נישואין פרטיים
✓ נישואין שלא נערכו לפי הדרישה הדתית/חוקית
✓ יכולים להיות תקפים אזרחית (אם יש טקס ורישום – ס’ 3 לפקודת הנישואין והגירושין)
✓ סוגים:
אידיאולוגיים
תועלתיים (עוקפי חוק)
אסורים (למשל כהן וגרושה)

פוליגמיה
✓ טקס אלטרנטיבי – לא תקף דתית; יתכן תוקף אזרחי כידועים בציבור בלבד
✓ סעיף 2א’ לפקודת הנישואין והגירושין: מאפשר רישום אצל כל רב שחיתן

 נישואין אזרחיים
✓ צורה – אזרחית, לא דתית (לא מוכרת בישראל, אך לרוב מוכרת כאשר נרשמה בחו”ל)
✓ כושר – ייתכן כושר אך אין צורה מוכרת בדין הדתי בישראל

 השלכות רישום וטקס
✓ בדין הדתי – אין חובה לרישום, העיקר הטקס
✓ בדין האזרחי – חובה רישום, ויש סנקציות פליליות למי שלא רושם (ס’ 7 לפקודת הנישואין והגירושין)

 נישואין אסורים
✓ ניסיונות לעקוף את הדין הדתי (למשל, נישואי כהן וגרושה)
✓ הרבנות לא תחתן אך הנישואין יכולים להיות תקפים אזרחית (רישום במרשם אוכלוסין)
✓ פסיקה: הכרה במזונות אזרחיים ובתחליפי נישואין במקרים של נישואין פרטיים/אסורים
✓ בית המשפט האזרחי גמיש במקרים של איסור דתי, נוקשה יותר בעוקפי חוק (פס”ד צונן נ’ שטל)

 מזונות אזרחיים ותחליפי נישואין
✓ אפשרות לקבל זכויות רכושיות/מזונות גם בנישואין פרטיים או אסורים, במיוחד כאשר קיימת מניעה דתית
✓ פסיקה מודרנית מתגמשת (מזונות אזרחיים, חלוקת רכוש, זכויות ידועים בציבור)

 דגשים חשובים
✓ החוק והפסיקה מאזנים בין דרישות הדין הדתי, ההגנה על זכויות האזרח, ועקרונות צדק חברתי
✓ הדין הדתי נוקשה בהגבלות, אך המערכת האזרחית מחפשת להעניק זכויות – במיוחד כשמדובר במניעות דתיות אמיתיות

נגישות