פרק א׳: כריתת החוזה

חקיקה

הסבר

סיפור

חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973

פרק א׳: כריתת החוזה

כריתת חוזה – כיצד

סעיף 1. חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי הוראות פרק זה.

💡 הבסיס: הצעה + קיבול = חוזה. כל חוזה מתחיל בשני הצעדים האלה.

הצעה

סעיף 2. פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא מעידה על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסויימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה; הפניה יכול שתהיה לציבור.

💡 שני תנאים להצעה תקפה: גמירת דעת (כוונה אמיתית להתחייב) + מסוימות (פרטים מספיקים). הצעה יכולה להיות גם לציבור הרחב.

חזרה מן ההצעה

סעיף 3(א). המציע רשאי לחזור בו מן ההצעה בהודעה לניצע, ובלבד שהודעת החזרה נמסרה לניצע לפני שנתן הודעת קיבול.
סעיף 3(ב). קבע המציע שהצעתו ללא חזרה, או שקבע מועד לקיבולה — אין הוא רשאי לחזור בו לאחר שנמסרה לניצע.

💡 ברירת מחדל: אפשר לחזור מהצעה כל עוד לא ניתן קיבול. אמרת “ללא חזרה” או קבעת מועד — מחויב לה.

פקיעת ההצעה

סעיף 4. ההצעה פוקעת: (1) כשדחה אותה הניצע או עבר המועד לקיבולה; (2) כשמת המציע או הניצע, נעשה פסול-דין, או ניתן נגדו צו פירוק — לפני הקיבול.

💡 הצעה “מתה” ב-2 מצבים: נדחתה/פג מועד; או מוות/פסלות/פירוק לפני הקיבול.

קיבול

סעיף 5. הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע והמעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר בחוזה לפי ההצעה.

💡 קיבול = “כן” ברור שמגיע למציע ומעיד על כוונה ממשית להתחייב.

קיבול דרך התנהגות

סעיף 6(א). הקיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת, אם משתמעות דרכים אלה מן ההצעה.
סעיף 6(ב). קביעת המציע שהעדר תגובה ייחשב לקיבול — אין לה תוקף.

💡 שתיקה אינה קיבול — עיקרון יסוד. אבל התנהגות בפועל יכולה להיות קיבול אם זה משתמע מן ההצעה.

חזקת קיבול

סעיף 7. הצעה שאין בה אלא כדי לזכות את הניצע — חזקה עליו שקיבל, זולת אם הודיע על התנגדותו תוך זמן סביר.

💡 הצעה שרק מטיבה (למשל מתנה) — חזקה שהניצע מקבל. כדי לדחות, צריך להודיע תוך זמן סביר.

מועד הקיבול

סעיף 8(א). אין לקבל הצעה אלא תוך התקופה שנקבעה, ובאין תקופה — תוך זמן סביר.
סעיף 8(ב). קיבול שנמסר באיחור מסיבה שאינה תלויה בניצע — החוזה נכרת, אלא אם המציע דחה מיד.

💡 יש לקבל בזמן. איחור שלא באשמת הניצע לא יפגע בו — אלא אם המציע דחה מיידית.

קיבול לאחר פקיעה

סעיף 9. קיבול של הצעה לאחר שפקעה — כמוהו כהצעה חדשה.

💡 קיבול מאוחר = הצעה חדשה מצד הניצע. כדי לכרות חוזה, המציע המקורי צריך לקבל אותה.

חזרה מן הקיבול

סעיף 10. הניצע רשאי לחזור בו מן הקיבול, ובלבד שהודעת החזרה נמסרה למציע לא לאחר שנמסרה לו הודעת הקיבול.

💡 גם מקיבול אפשר לחזור — אבל רק אם הודעת החזרה הגיעה למציע לפני (או בו-זמנית עם) הקיבול.

קיבול תוך שינוי

סעיף 11. קיבול שיש בו תוספת, הגבלה או שינוי לעומת ההצעה — כמוהו כהצעה חדשה.

💡 “כן, אבל…” = לא קיבול. כל שינוי הופך את הקיבול להצעה נגדית חדשה.

תום לב במשא ומתן

סעיף 12(א). במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב.
סעיף 12(ב). צד שלא נהג בתום לב — חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה.

💡 חובת תום הלב חלה עוד לפני שנכרת חוזה. הסתרת מידע, הבטחות שקר, עזיבת מו”מ בלי סיבה — עלולים לחייב בפיצויים גם בלי חוזה.

פסיקה


חוק החוזים, חלק כללי, תשל”ג 1973 סעיף 2 (מסוימות ההצעה)

ע”א 440/75 זנדבנק נ’ דנציגר

עובדות מרכזיות בעלי מניות בשתי חברות החזיקו בבית חולים ובמקרקעין עליהם הוא בנוי. קבוצת בעלי מניות שלחה הצעה למכירת חלקה תמורת סכום מסוים, וזו התקבלה במכתב תגובה. הנמענים טענו כי לא נכרת חוזה תקף משום שחסרו בהצעה פרטים מהותיים, כגון מועד התשלום.

הלכה על ההצעה להיות מלאה ומדויקת במידה מספקת כדי שניתן יהיה לראות בקיבולה חוזה מלא ובר ביצוע, בלי צורך במשא ומתן משלים נוסף. עם זאת אין צורך בפירוט מראש של כל נושא הכרוך בעסקה, וחסרונם של פרטים משניים אינו פוגע במסוימות ההצעה, שכן ניתן להשלימם מכוח הוראות דיספוזיטיביות בחוק.

השופט שמגר קבע כי גמירת הדעת נבחנת במבחן אובייקטיבי, היינו אם אדם סביר היה לומד מן ההצעה על כוונה ליצור יחסים משפטיים מחייבים, וכי חקיקת חוק החוזים שינתה את הגישה הפורמליסטית הקודמת ואפשרה גמישות רבה יותר בהשלמת פרטי החוזה.

==========

חוק החוזים, חלק כללי, תשל”ג 1973 סעיף 2 (השוואת גישות למסוימות)

ע”א 1932/90 פרץ בוני הנגב נ’ בוחבוט

עובדות מרכזיות אב מבוגר שלא ידע קרוא וכתוב והיה רוב הזמן שיכור הוחתם על מסמך המעביר בעלות בנכס מקרקעין, לאחר הזמנתו למשרדי החברה ולחיצת כוסית. בנו טען כי לא הייתה גמירת דעת אמיתית מצד האב.

הלכה המבחן לגמירת דעת הוא אובייקטיבי, אך נבחן מתוך מכלול הנסיבות הקונקרטיות הידועות לצד שכנגד, ולא במבחן אובייקטיבי טהור המנותק מהקשר המקרה. דעת המיעוט שגיבש השופט שמגר במקרה זה הפכה מאוחר יותר להלכה המקובלת בנושא.

==========

חוק החוזים, חלק כללי, תשל”ג 1973 סעיף 12 (תום לב במשא ומתן)

ע”א 6370/00 קל בנין בע”מ נ’ ע.ר.מ רעננה לבניה והשכרה בע”מ

עובדות מרכזיות חברה שניהלה מכרז סגור להזמנת הצעות לעבודות תשתית כללה תנאי לפיו אם אף הצעה לא תיחשב קרובה מספיק, תינתן אפשרות לבחור באחד המציעים על אף אי עמידתו בתנאי הסף.

הלכה חובת תום הלב במשא ומתן אינה מחייבת צד לדאוג לאינטרסים של הצד השני על חשבון האינטרס שלו עצמו, אלא רק לנהוג בהגינות תוך שמירה על המשימה המשותפת של הגעה להסכמה. עם זאת חובת הגילוי כוללת חובה לגלות עובדות חשובות גם אם הצד השני יכול היה לגלותן בעצמו.

חוק החוזים, חלק כללי, תשל”ג 1973 סעיף 1 (כריתת חוזה וגמירת דעת)

ע”א 158/77 רבינאי נ’ חברת מן שקד בע”מ

עובדות מרכזיות נערך זיכרון דברים למכירת מגרש ושולמו דמי קדימה. המוכרת חזרה בה מן העסקה לפני שהחוזה הפורמלי נחתם, וטענה כי לא נכרת חוזה מחייב בהיעדר חתימה ופרטים מהותיים.

הלכה גמירת דעת להתקשר בחוזה אינה כוללת ספקות לפני ההתקשרות וחרטה לאחריה, אלא משמעה גילוי כוונה רצינית להתקשר ולהבין את התוצאות המשפטיות הנובעות מכך. קבלת תשלום על ידי הצד החותם מהווה אינדיקציה משמעותית לקיום גמירת דעת, ופרטים שאינם מהותיים ניתנים להשלמה נורמטיבית באמצעות הוראות חוק דיספוזיטיביות.

השופט ברק ניתח את נוסחת הקשר בזיכרון הדברים וקבע כי אם הצדדים ציינו שהוא כפוף לחוזה פורמלי עתידי, יש בכך כדי להעיד על כוונה לשלב ביניים בלבד, אך אם לא נאמר כך, ייתכן שזיכרון הדברים עצמו מחייב כבר משלב חתימתו.

==========

חוק החוזים, חלק כללי, תשל”ג 1973 סעיף 2 (פירוט פרטי המסוימות)

ע”א 649/73 קפולסקי נ’ גני גולן

עובדות מרכזיות המקרה עסק בשאלה אילו פרטים מהותיים נדרשים כדי שהצעה תיחשב מסוימת דיה לכריתת חוזה תקף, במיוחד בעסקאות מקרקעין.

הלכה נקבעה רשימה של פרטים מהותיים הנדרשים לקיום מסוימות, ובהם זהות הצדדים, מהות הנכס, מהות העסקה, התמורה, מועדי התשלום וההוצאות והמיסים. עם זאת הפסיקה המאוחרת ריככה את הדרישה לחלק מהפרטים, בעוד ארבעת הראשונים נותרו ככלל הכרחיים.

==========

חוק החוזים, חלק כללי, תשל”ג 1973 סעיף 12 (היקף חובת תום הלב במשא ומתן)

ד”נ 22/82 בית יולס בע”מ נ’ רביב משה ושות’ בע”מ

עובדות מרכזיות המקרה עסק בשאלה האם צד הפורש ממשא ומתן מתקדם לקראת כריתת חוזה, מבלי שהציג סיבה ענייניות לפרישתו, פועל בחוסר תום לב המזכה את הצד השני בפיצויים.

הלכה חופש החוזים כולל את הזכות שלא להתקשר בחוזה, וצד רשאי לפרוש ממשא ומתן גם בשלב מתקדם, ובלבד שאינו עושה כן בחוסר תום לב. ככל שהמשא ומתן מתקדם יותר, נדרשת הצדקה משמעותית יותר לפרישה כדי שזו לא תיחשב לחוסר תום לב.

==========

חוק החוזים, חלק כללי, תשל”ג 1973 סעיף 5 (קיבול בהתנהגות)

ע”א בוטקובסקי נ’ גת

עובדות מרכזיות המקרה עסק בשאלה האם התנהגות הצדדים, כגון השקת כוסיות וחתימה בפועל על מסמך, יכולה להוות קיבול של הצעה גם בלא מסירת הודעת קיבול פורמלית בכתב.

הלכה קיבול הצעה יכול להתבטא במעשה או בהתנהגות, ולא רק בהודעה מפורשת, כל עוד דרכי הקיבול הללו משתמעות מההצעה עצמה. פעולות סמליות כגון השקת כוסיות בעת חתימה עשויות להעיד על גמירת דעת ועל אקט קיבול בפועל.

==========

חוק החוזים, חלק כללי, תשל”ג 1973 סעיף 2 (השלמת פרטים לאחר גיבוש גמירת דעת)

ע”א 1049/94 דור אנרגיה נ’ חמדן

עובדות מרכזיות שני צדדים ניהלו משא ומתן ממושך לקראת חידוש הסכם זיכיון לתחנת דלק. בפגישה סופית, בנוכחות עורך דין, גובש נוסח מוסכם שתוקן בכתב יד ונחתם מסמך קצר המורה כי הטיוטה עם התיקונים מחייבת.

הלכה מקום שבו מתקיים יסוד גמירת הדעת באופן ברור, אין הכרח שכל הפרטים יופיעו במפורש בגוף ההסכם, ובית המשפט יכול להשלים פרטים נוספים מכוח הוראות החוק או לפי הנוהג המקובל בענף.

==========

חוק החוזים, חלק כללי, תשל”ג 1973 סעיף 2 (פרסום פומבי כהזמנה להציע הצעות)

ע”א אשר נ’ פרויקט גן העיר

עובדות מרכזיות רוכשי דירות יוקרה הסתמכו על פרוספקט שיווקי שהציגה החברה הקבלנית כדי לבסס טענה לגבי זכויות ברכוש המשותף, אך החוזה עצמו לא היה חד משמעי בנושא.

הלכה פרוספקט שיווקי שבו צוין במפורש שאינו מחייב את החברה ייחשב הזמנה להציע הצעות בלבד ולא הצעה מחייבת כשלעצמה, אך הוא עדיין יכול לשמש ככלי פרשני מתוך נסיבות כריתת החוזה כאשר נוסח החוזה עצמו אינו ברור.

==========

חוק החוזים, חלק כללי, תשל”ג 1973 סעיף 2 (ריכוך דרישת המסוימות)

רע”א 4976/00 בית הפסנתר נ’ מור ורשות השידור

עובדות מרכזיות המקרה עסק במידת הגמישות שיש להעניק לדרישת המסוימות לאחר שנים של פיתוח פסיקתי שהרחיב את יכולת בתי המשפט להשלים פרטים חסרים בחוזה.

הלכה דרישת המסוימות הצרה במובנה המקורי איבדה מכוחה במידה ניכרת לאור הפסיקה המאוחרת, אשר אימצה גישה גמישה המאפשרת לבית המשפט להשלים פרטים רבים בחוזה כל עוד קיימת גמירת דעת ברורה בין הצדדים.

==========

חוק החוזים, חלק כללי, תשל”ג 1973 סעיף 12 (חובת תום הלב וגילוי עובדות)

ד”נ 7/81 פנידר בע”מ נ’ קסטרו

עובדות מרכזיות המקרה עסק במצב שבו צד למשא ומתן הפר את חובת תום הלב, ונדונה השאלה האם נושא משרה בתאגיד עשוי לשאת באחריות אישית בשל הפרה זו, וכן היקף הפיצויים המגיעים לצד הנפגע.

הלכה הפרה מודעת של חובת תום הלב על ידי אורגן או נושא משרה בתאגיד עשויה להטיל עליו אחריות אישית נפרדת מאחריות התאגיד עצמו. הסעד הבסיסי בגין הפרת תום לב במשא ומתן הוא פיצויי הסתמכות שנועדו להחזיר את הנפגע למצב שבו היה אילו לא נכנס למשא ומתן כלל.

==========

חוק החוזים, חלק כללי, תשל”ג 1973 סעיף 5 (מבחן אובייקטיבי מורכב לגמירת דעת)

ע”א 3601/96 בראשי נ’ עזבון המנוח זלמן בראשי

עובדות מרכזיות אדם קשיש הוחתם, תוך כדי טיול עם בנו ועורכי דינו, על שטר מתנה המעביר את כל נכסיו לאותו בן. לאחר מותו תבע הבן את נכסי העיזבון מכוח אותו מסמך.

הלכה כאשר מדובר בחוזה מתנה, להבדיל מחוזה מכר רגיל, נדרשת הקפדת יתר וראיות חזקות יותר לקיום גמירת דעת אמיתית, מאחר שמדובר בנתינה חד צדדית ללא משא ומתן הדדי שיכול להעיד על משמעות ההתקשרות, ויש לבחון בזהירות רבה יותר את מצבו השכלי והנפשי של נותן המתנה.

לזכור בסיפור

📖 הסיפור של ריבה ושמואל

ריבה גרה בדירה בתל אביב ורוצה למכור.
שמואל, שכנה מהקומה מתחת, רוצה לקנות. הם לא עורכי דין.
 שני אנשים שמנסים לסגור עסקה. כל סעיף בחוק הוא רגע אחד בסיפור שלהם.



סע’ 1 – כריתת חוזה ריבה פנתה לשמואל, הוא ענה “מסכים” –  ונולד חוזה. שני צעדים בלבד: הצעה + קיבול.

📖 לחיצת יד: יד אחת מושיטה את ההצעה, יד שנייה סוגרת את הקיבול.

סע’ 2 –  הצעה ריבה שלחה הודעה: “דירה 4 חדרים ב-2 מיליון שקל, מוכנה להעברה בחודש הבא.” שני תנאים: היא כוונה ברצינות להתחייב (גמירת דעת), והפרטים מפורטים מספיק (מסוימות).

📖 הצעת נישואין מושלמת: קשר עין רציני (גמירת דעת) + תאריך ואולם סגורים (מסוימות).

סע’ 3 –  חזרה מן ההצעה לפני שהגיעה תשובת שמואל, ריבה התחרטה ושלחה: “ביטלתי!” ברגע שהמסר הגיע לשמואל –  ריבה חופשייה. אבל אם כתבה “הצעה ללא חזרה” –  מחויבת.

📖 ריבה מוחקת הודעה בוואטסאפ –  “מחק לכולם” עובד רק לפני שהצד השני ראה.

סע’ 4 –  פקיעת ההצעה ריבה נתנה שבוע לשמואל. השבוע עבר – ההצעה פקעה. גם אם שמואל נפטר לפני שענה –  ההצעה פקעה.

📖 ההצעה מתה ב-2 מצבים: “לא” / פג מועד –  או מוות/פסלות/פירוק לפני הקיבול.

סע’ 5 –  קיבול שמואל שלח: “מסכים לרכוש.” ההודעה הגיעה לריבה ומעידה שהוא באמת רוצה לקנות – זהו קיבול.

📖 כרטיס “מאושר” עם חותמת: “כן” ברור, שהגיע למציע, שמעיד על כוונה אמיתית.

סע’ 6 – קיבול דרך התנהגות שמואל לא ענה – אבל התחיל להביא קרטונים לדירה. ריבה ראתה ולא עצרה. מן הנסיבות ברור שהסכים. שתיקה לבד אינה קיבול – ריבה לא יכולה לכתוב “אם תשתוק – נחשב שקנית.”

📖 לעלות למונית שנוסעת = הסכמה. אבל נהג המונית לא יכול להחליט ששתיקתך = קנית.

סע’ 7 – חזקת קיבול ריבה הציעה לשמואל: “תקח את ארון הבגדים – מתנה.” שמואל שתק. כאן השתיקה כן נחשבת קיבול – כי ההצעה רק מיטיבה איתו. אלא אם יודיע “לא” תוך זמן סביר.

📖 כסף שנפל לכיס – אוטומטי שמרת, אלא אם דחפת אותו בחזרה.

סע’ 8 – מועד הקיבול ריבה נתנה שבוע. שמואל שלח ביום השישי – בזמן. תקין. אם יונת הדואר נפצעה והתשובה הגיעה באיחור – ריבה לא דחתה מיידית, החוזה בתוקף.

📖 יונה שנפצעה בדרך – אם שלחת בזמן והמציע לא דחה מיד, החוזה תקף.

סע’ 9 – קיבול לאחר פקיעה השבוע עבר. שמואל שלח “מסכים” – אחרי שהמועד פג. הקיבול המאוחר הפך להצעה חדשה מצד שמואל. ריבה יכולה לקבל – או לדחות.

📖 בומרנג: ה”כן” שלך חזר אליך כהצעה חדשה. עכשיו ריבה מחליטה.

סע’ 10 – חזרה מן הקיבול שמואל שלח “מסכים” – ו-10 דקות אחר כך שלח “התחרטתי!” ריבה קראה קודם את ה”התחרטתי.” הודעת החרטה הגיעה לפני – שמואל חופשי.

📖 מרדף אופנוע: הודעת החרטה חייבת להשיג את מכתב ההסכמה – ולנצח בריצה.

סע’ 11 – קיבול תוך שינוי שמואל כתב: “מסכים -אבל ב-1.8 מיליון בלבד.” זה לא קיבול – זו הצעה חדשה מצד שמואל. כל שינוי הופך את הקיבול להצעה נגדית.

📖 “כן, אבל…” = לא כן. חייב לומר “כן” בלי שום תוספת.

סע’ 12 – תום לב במשא ומתן ריבה ניהלה מו”מ עם שמואל חודשיים. שמואל שכר עורך דין, שילם לשמאי. ריבה עזבה כשמצאה קונה אחר. שמואל יכול לתבוע פיצויים – גם בלי חוזה.

📖 שופט שולף כרטיס צהוב: גם לפני החתימה – אסור לשחק מלוכלך.

 

מושגים

דין קוגנטי – חוק קוגנטי הוא חוק מחייב, שלא ניתן להתנות עליו בהסכמה.  מטרתו להגן על הצד החלש בחוזה.
דין דיספוזיטיבי –  חוק דיספוזיטיבי הוא חוק גמיש, שניתן להתנות עליו בהסכמה בין הצדדים.
חוזה – התחייבות משפטית מחייבת בין צדדים.
כריתת חוזה – הרגע שבו נוצר חוזה מחייב.
הצעה – פנייה רצינית וברורה להתקשר בחוזה.
מציע – מי שמציע את ההצעה.
ניצע – מי שמקבל את ההצעה וצריך להחליט אם להסכים.
גמירת דעת – כוונה אמיתית ורצינית להתחייב.
מסוימות – ההצעה מספיק ברורה ויש בה פרטים חשובים.
קיבול – הסכמה להצעה.
הודעת קיבול – הדרך שבה הניצע מודיע שהוא מסכים.קיבול בהתנהגות – פעולה שמראה הסכמה גם בלי להגיד במילים.
שתיקה אינה קיבול – מי שלא עונה לא נחשב אוטומטית כמסכים.
חזרה מהצעה – המציע מתחרט לפני שההצעה התקבלה.
הצעה בלתי חוזרת – הצעה שאי אפשר לחזור ממנה בזמן שנקבע.
פקיעת הצעה – ההצעה הסתיימה ואי אפשר לקבל אותה.
דחיית הצעה – הניצע אומר לא, ואז ההצעה נגמרת.
זמן סביר – זמן הגיוני לפי נסיבות המקרה.
קיבול מאוחר – הסכמה שהגיעה אחרי הזמן ולכן נחשבת הצעה חדשה.
חזרה מקיבול – הניצע מתחרט, אבל רק אם הודעת החזרה הגיעה בזמן.
קיבול תוך שינוי – “כן, אבל…” נחשב הצעה חדשה ולא קיבול.
תום לב במשא ומתן – חובה להתנהג בהגינות גם לפני שנחתם חוזה.
הסתמכות – צד לחוזה פעל בהסתמכות על התחייבות של צד אחר.

שאלות
שאלה 1: איזה מהבאים מתאר בצורה הנכונה ביותר את תנאי הסף ליצירת חוזה מחייב?

א. הצעה, קיבול ותום לב בלבד

ב. כוונה ליצירת יחסים משפטיים, כשרות משפטית ושפיטות

ג. מסוימות, גמירת דעת וכתב

ד. תמורה, חתימה ואישור בית משפט

התשובה הנכונה היא  – ב
 תנאי הסף הם הבדיקה הראשונית לפני שנכנסים לשאלה אם נכרת חוזה בפועל.

בני משפחה ערכו ביניהם הסכם בעל פה, ללא עורך דין, ללא ניסוח משפטי, ובאווירה משפחתית ולא עסקית. מה תהיה השאלה המרכזית שבית המשפט יבחן?

א. האם הייתה תמורה כספית בלבד
ב. האם ההסכם נערך בכתב
ג. האם הייתה כוונה ליצור יחסים משפטיים מחייבים
ד. האם הצדדים רשמו את ההסכם ברשם החברות

התשובה הנכונה היא  – ג
בהסכמים משפחתיים או חברתיים יש ספק אם הצדדים באמת רצו להיכנס לעולם המשפטי. לכן בוחנים נסיבות, לשון, נוהג, כותרת המסמך ועוד.

איזו מהאפשרויות הבאות היא אינדיקציה לכך שהצדדים התכוונו ליצור חוזה משפטי מחייב?

א. ההסכם נכתב בלשון כללית וחברית בלבד
ב. הצדדים ציינו שמדובר בהסכם ג׳נטלמני
ג. ההסכם נערך על ידי עורך דין ונוסח בלשון מחייבת
ד. הצדדים לא קבעו שום התחייבות ברורה

התשובה הנכונה היא  – ג

עריכה על ידי עורך דין ולשון משפטית מחייבת יכולות להעיד שהצדדים התכוונו ליצור יחסים משפטיים ולא רק הבנה לא מחייבת.

מהי משמעות הדרישה ל״כשרות משפטית״ בהקשר של חוזים?

א. ההסכם נכתב בלשון כללית וחברית בלבד
ב. הצדדים ציינו שמדובר בהסכם ג׳נטלמני
ג. ההסכם נערך על ידי עורך דין ונוסח בלשון מחייבת
ד. הצדדים לא קבעו שום התחייבות ברורה

התשובה הנכונה היא  – ב

כשרות משפטית בודקת אם הצדדים יכולים בכלל להתקשר בחוזה. למשל, קטינים, פסולי דין או תאגידים מסוימים עשויים להיות מוגבלים בפעולות משפטיות.

איזה מההסכמים הבאים עשוי לעורר בעיית שפיטות?

א. חוזה שכירות רגיל בין בעל דירה לשוכר
ב. הסכם מכר של רכב בין שני אנשים פרטיים
ג. הסכם ידידותי ולא מחייב בין חברים
ד. הסכם עבודה חתום בין עובד למעסיק

התשובה הנכונה היא  – ג

שפיטות בודקת אם בית המשפט יכול וצריך להתערב. הסכמי ידידות, זוטות, הסכמים פוליטיים או הסכמי ג׳נטלמנים עשויים להיות מחוץ לתחום ההתערבות המשפטית.