חוק החוזים, חלק כללי, תשל”ג 1973 סעיף 2 (מסוימות ההצעה)

ע”א 440/75 זנדבנק נ’ דנציגר

עובדות מרכזיות בעלי מניות בשתי חברות החזיקו בבית חולים ובמקרקעין עליהם הוא בנוי. קבוצת בעלי מניות שלחה הצעה למכירת חלקה תמורת סכום מסוים, וזו התקבלה במכתב תגובה. הנמענים טענו כי לא נכרת חוזה תקף משום שחסרו בהצעה פרטים מהותיים, כגון מועד התשלום.

הלכה על ההצעה להיות מלאה ומדויקת במידה מספקת כדי שניתן יהיה לראות בקיבולה חוזה מלא ובר ביצוע, בלי צורך במשא ומתן משלים נוסף. עם זאת אין צורך בפירוט מראש של כל נושא הכרוך בעסקה, וחסרונם של פרטים משניים אינו פוגע במסוימות ההצעה, שכן ניתן להשלימם מכוח הוראות דיספוזיטיביות בחוק.

השופט שמגר קבע כי גמירת הדעת נבחנת במבחן אובייקטיבי, היינו אם אדם סביר היה לומד מן ההצעה על כוונה ליצור יחסים משפטיים מחייבים, וכי חקיקת חוק החוזים שינתה את הגישה הפורמליסטית הקודמת ואפשרה גמישות רבה יותר בהשלמת פרטי החוזה.

==========

חוק החוזים, חלק כללי, תשל”ג 1973 סעיף 2 (השוואת גישות למסוימות)

ע”א 1932/90 פרץ בוני הנגב נ’ בוחבוט

עובדות מרכזיות אב מבוגר שלא ידע קרוא וכתוב והיה רוב הזמן שיכור הוחתם על מסמך המעביר בעלות בנכס מקרקעין, לאחר הזמנתו למשרדי החברה ולחיצת כוסית. בנו טען כי לא הייתה גמירת דעת אמיתית מצד האב.

הלכה המבחן לגמירת דעת הוא אובייקטיבי, אך נבחן מתוך מכלול הנסיבות הקונקרטיות הידועות לצד שכנגד, ולא במבחן אובייקטיבי טהור המנותק מהקשר המקרה. דעת המיעוט שגיבש השופט שמגר במקרה זה הפכה מאוחר יותר להלכה המקובלת בנושא.

==========

חוק החוזים, חלק כללי, תשל”ג 1973 סעיף 12 (תום לב במשא ומתן)

ע”א 6370/00 קל בנין בע”מ נ’ ע.ר.מ רעננה לבניה והשכרה בע”מ

עובדות מרכזיות חברה שניהלה מכרז סגור להזמנת הצעות לעבודות תשתית כללה תנאי לפיו אם אף הצעה לא תיחשב קרובה מספיק, תינתן אפשרות לבחור באחד המציעים על אף אי עמידתו בתנאי הסף.

הלכה חובת תום הלב במשא ומתן אינה מחייבת צד לדאוג לאינטרסים של הצד השני על חשבון האינטרס שלו עצמו, אלא רק לנהוג בהגינות תוך שמירה על המשימה המשותפת של הגעה להסכמה. עם זאת חובת הגילוי כוללת חובה לגלות עובדות חשובות גם אם הצד השני יכול היה לגלותן בעצמו.

חוק החוזים, חלק כללי, תשל”ג 1973 סעיף 1 (כריתת חוזה וגמירת דעת)

ע”א 158/77 רבינאי נ’ חברת מן שקד בע”מ

עובדות מרכזיות נערך זיכרון דברים למכירת מגרש ושולמו דמי קדימה. המוכרת חזרה בה מן העסקה לפני שהחוזה הפורמלי נחתם, וטענה כי לא נכרת חוזה מחייב בהיעדר חתימה ופרטים מהותיים.

הלכה גמירת דעת להתקשר בחוזה אינה כוללת ספקות לפני ההתקשרות וחרטה לאחריה, אלא משמעה גילוי כוונה רצינית להתקשר ולהבין את התוצאות המשפטיות הנובעות מכך. קבלת תשלום על ידי הצד החותם מהווה אינדיקציה משמעותית לקיום גמירת דעת, ופרטים שאינם מהותיים ניתנים להשלמה נורמטיבית באמצעות הוראות חוק דיספוזיטיביות.

השופט ברק ניתח את נוסחת הקשר בזיכרון הדברים וקבע כי אם הצדדים ציינו שהוא כפוף לחוזה פורמלי עתידי, יש בכך כדי להעיד על כוונה לשלב ביניים בלבד, אך אם לא נאמר כך, ייתכן שזיכרון הדברים עצמו מחייב כבר משלב חתימתו.

==========

חוק החוזים, חלק כללי, תשל”ג 1973 סעיף 2 (פירוט פרטי המסוימות)

ע”א 649/73 קפולסקי נ’ גני גולן

עובדות מרכזיות המקרה עסק בשאלה אילו פרטים מהותיים נדרשים כדי שהצעה תיחשב מסוימת דיה לכריתת חוזה תקף, במיוחד בעסקאות מקרקעין.

הלכה נקבעה רשימה של פרטים מהותיים הנדרשים לקיום מסוימות, ובהם זהות הצדדים, מהות הנכס, מהות העסקה, התמורה, מועדי התשלום וההוצאות והמיסים. עם זאת הפסיקה המאוחרת ריככה את הדרישה לחלק מהפרטים, בעוד ארבעת הראשונים נותרו ככלל הכרחיים.

==========

חוק החוזים, חלק כללי, תשל”ג 1973 סעיף 12 (היקף חובת תום הלב במשא ומתן)

ד”נ 22/82 בית יולס בע”מ נ’ רביב משה ושות’ בע”מ

עובדות מרכזיות המקרה עסק בשאלה האם צד הפורש ממשא ומתן מתקדם לקראת כריתת חוזה, מבלי שהציג סיבה ענייניות לפרישתו, פועל בחוסר תום לב המזכה את הצד השני בפיצויים.

הלכה חופש החוזים כולל את הזכות שלא להתקשר בחוזה, וצד רשאי לפרוש ממשא ומתן גם בשלב מתקדם, ובלבד שאינו עושה כן בחוסר תום לב. ככל שהמשא ומתן מתקדם יותר, נדרשת הצדקה משמעותית יותר לפרישה כדי שזו לא תיחשב לחוסר תום לב.

==========

חוק החוזים, חלק כללי, תשל”ג 1973 סעיף 5 (קיבול בהתנהגות)

ע”א בוטקובסקי נ’ גת

עובדות מרכזיות המקרה עסק בשאלה האם התנהגות הצדדים, כגון השקת כוסיות וחתימה בפועל על מסמך, יכולה להוות קיבול של הצעה גם בלא מסירת הודעת קיבול פורמלית בכתב.

הלכה קיבול הצעה יכול להתבטא במעשה או בהתנהגות, ולא רק בהודעה מפורשת, כל עוד דרכי הקיבול הללו משתמעות מההצעה עצמה. פעולות סמליות כגון השקת כוסיות בעת חתימה עשויות להעיד על גמירת דעת ועל אקט קיבול בפועל.

==========

חוק החוזים, חלק כללי, תשל”ג 1973 סעיף 2 (השלמת פרטים לאחר גיבוש גמירת דעת)

ע”א 1049/94 דור אנרגיה נ’ חמדן

עובדות מרכזיות שני צדדים ניהלו משא ומתן ממושך לקראת חידוש הסכם זיכיון לתחנת דלק. בפגישה סופית, בנוכחות עורך דין, גובש נוסח מוסכם שתוקן בכתב יד ונחתם מסמך קצר המורה כי הטיוטה עם התיקונים מחייבת.

הלכה מקום שבו מתקיים יסוד גמירת הדעת באופן ברור, אין הכרח שכל הפרטים יופיעו במפורש בגוף ההסכם, ובית המשפט יכול להשלים פרטים נוספים מכוח הוראות החוק או לפי הנוהג המקובל בענף.

==========

חוק החוזים, חלק כללי, תשל”ג 1973 סעיף 2 (פרסום פומבי כהזמנה להציע הצעות)

ע”א אשר נ’ פרויקט גן העיר

עובדות מרכזיות רוכשי דירות יוקרה הסתמכו על פרוספקט שיווקי שהציגה החברה הקבלנית כדי לבסס טענה לגבי זכויות ברכוש המשותף, אך החוזה עצמו לא היה חד משמעי בנושא.

הלכה פרוספקט שיווקי שבו צוין במפורש שאינו מחייב את החברה ייחשב הזמנה להציע הצעות בלבד ולא הצעה מחייבת כשלעצמה, אך הוא עדיין יכול לשמש ככלי פרשני מתוך נסיבות כריתת החוזה כאשר נוסח החוזה עצמו אינו ברור.

==========

חוק החוזים, חלק כללי, תשל”ג 1973 סעיף 2 (ריכוך דרישת המסוימות)

רע”א 4976/00 בית הפסנתר נ’ מור ורשות השידור

עובדות מרכזיות המקרה עסק במידת הגמישות שיש להעניק לדרישת המסוימות לאחר שנים של פיתוח פסיקתי שהרחיב את יכולת בתי המשפט להשלים פרטים חסרים בחוזה.

הלכה דרישת המסוימות הצרה במובנה המקורי איבדה מכוחה במידה ניכרת לאור הפסיקה המאוחרת, אשר אימצה גישה גמישה המאפשרת לבית המשפט להשלים פרטים רבים בחוזה כל עוד קיימת גמירת דעת ברורה בין הצדדים.

==========

חוק החוזים, חלק כללי, תשל”ג 1973 סעיף 12 (חובת תום הלב וגילוי עובדות)

ד”נ 7/81 פנידר בע”מ נ’ קסטרו

עובדות מרכזיות המקרה עסק במצב שבו צד למשא ומתן הפר את חובת תום הלב, ונדונה השאלה האם נושא משרה בתאגיד עשוי לשאת באחריות אישית בשל הפרה זו, וכן היקף הפיצויים המגיעים לצד הנפגע.

הלכה הפרה מודעת של חובת תום הלב על ידי אורגן או נושא משרה בתאגיד עשויה להטיל עליו אחריות אישית נפרדת מאחריות התאגיד עצמו. הסעד הבסיסי בגין הפרת תום לב במשא ומתן הוא פיצויי הסתמכות שנועדו להחזיר את הנפגע למצב שבו היה אילו לא נכנס למשא ומתן כלל.

==========

חוק החוזים, חלק כללי, תשל”ג 1973 סעיף 5 (מבחן אובייקטיבי מורכב לגמירת דעת)

ע”א 3601/96 בראשי נ’ עזבון המנוח זלמן בראשי

עובדות מרכזיות אדם קשיש הוחתם, תוך כדי טיול עם בנו ועורכי דינו, על שטר מתנה המעביר את כל נכסיו לאותו בן. לאחר מותו תבע הבן את נכסי העיזבון מכוח אותו מסמך.

הלכה כאשר מדובר בחוזה מתנה, להבדיל מחוזה מכר רגיל, נדרשת הקפדת יתר וראיות חזקות יותר לקיום גמירת דעת אמיתית, מאחר שמדובר בנתינה חד צדדית ללא משא ומתן הדדי שיכול להעיד על משמעות ההתקשרות, ויש לבחון בזהירות רבה יותר את מצבו השכלי והנפשי של נותן המתנה.