פסק-דין צדקא עוסק בהגדרת מעמדו של "משתתף חופשי", קטגוריה מיוחדת שמצויה בעיקר בתחום התקשורת. פסק הדין בוחן האם אדם כזה זכאי לזכויות מכוח דיני העבודה ומרחיב את המבחן התכליתי שנקבע בפסק-דין סרוסי.
עובדות המקרה
• צדקא היה הכתב היחיד של גלי צה"ל בבריטניה במשך 8 שנים.
• לא הייתה לו מכסת כתבות קבועה, והוא קבע חופשות כרצונו, כאשר גלי צה"ל מצאה לו מחליף.
• קיבל שכר לפי היקף עבודה בפועל ולא קיבל זכויות סוציאליות.
• במקביל, עבד גם עבור עיתון הארץ.
• יצא לחופשה של חודשיים, וכשחזר – הודיעו לו כי אין עוד צורך בשירותיו.
הכרעת בית הדין – "משתתף חופשי"
השופט אדלר (דעת מיעוט) בוחן את מעמדו של צדקא בהתאם לשלוש קטגוריות:
1. עובד
2. קבלן
3. משתתף חופשי
הקביעה: צדקא הוא "משתתף חופשי"
• אין לו עסק עצמאי, למרות שעבד גם עבור עיתון הארץ.
• תלות כלכלית בגלי צה"ל.
• יחסים מתמשכים – לא מדובר בעובד זמני כמו אינסטלאטור שמגיע "פעם ב…".
• ביצוע אישי של עבודתו.
אינדיקציות לכך שאינו עובד
• עבודתו מוכוונת אירועים, ללא שעות עבודה קבועות.
• הכנסתו לא הייתה קבועה מראש, אלא שולמה לפי כתבה.
• נטל חלק בהוצאות (לעומת עובד שהמעביד נושא בהוצאות).
• זה לא היה מקום עבודתו היחיד.
הפעלת המבחן התכליתי – משתתפים חופשיים
השופט אדלר דן בתכלית פיצויי הפיטורין – לאפשר לעובד הסתגלות לאחר תקופה ממושכת של תלות כלכלית.
במקרה זה, צדקא היה תלוי בגלי צה"ל במשך 8 שנים, ולכן יש הצדקה להעניק לו פיצויי פיטורין, למרות שאינו "עובד" במובן המסורתי.
משמעות פסק הדין – הרחבת המבחן התכליתי
• משתתף חופשי הוא אדם שבמבחן ההשתלבות לא משתלב במפעל –
o אינו מגיע לישיבות.
o אינו חלק מההנהלה.
o יכול לקחת עבודה מתי שהוא רוצה.
• מצד שני, אין לו עסק עצמאי והוא תלוי ביחסים עם המפעל.
• הקטגוריה נפוצה בתחום התקשורת, אך אינה מוגבלת אליו.
ההלכה לאחר פסק-דין צדקא
פסק-דין צדקא הבהיר כי גם מי שאינו עובד עשוי לזכות בהטבות מכוח דיני העבודה, בהתאם למבחן התכליתי שהתגבש בפסק-דין סרוסי.
האופן שבו המבחן התכליתי הובן בפסיקה:
1. מי שמוגדר כ"עובד" – זכאי אוטומטית לכל הזכויות מכוח דיני העבודה.
2. מי שמוגדר כ"משתתף חופשי" – עשוי לקבל זכויות על בסיס התכלית.
o למשל, פיצויי פיטורין (כפי שנקבע בפסק-דין צדקא).
o עם זאת, משתתף חופשי לא יקבל הטבות מכוח הסכם קיבוצי בדרך כלל.
מה למדנו מפסק-דין צדקא?
• "משתתף חופשי" הוא קטגוריה מיוחדת שנמצאת בין עובד לעצמאי.
• בית הדין לעבודה הכיר בכך שמשתתפים חופשיים עשויים להיות זכאים לזכויות מסוימות, למרות שאינם עובדים פורמלית.
• המבחן התכליתי מאפשר גישה גמישה יותר, שבה אדם יכול לקבל זכויות לפי התכלית של החוק הספציפי.
פס"ד צדקא
משתתף חופשי
קטגוריה מיוחדת בשוק העבודה, בעיקר בתקשורת, שמתארת אדם שאינו עובד שכיר קלאסי אבל גם לא עצמאי לגמרי. למשל, עיתונאי שמוכר כתבות לפי הצורך, לא מגיע למערכת כל יום, אין לו שעות עבודה קבועות, אבל יש לו תלות כלכלית קבועה במעסיק מסוים.
קבלן
מי שמספק שירותים למעסיק אבל נחשב עצמאי – יש לו עסק משלו, הוא נושא באחריות לעצמו, אין לו תלות כלכלית בלקוח אחד בלבד.
המבחן התכליתי
גישה שבודקת למה נועד החוק או ההגנה – האם יש היגיון להחיל על מישהו הגנה מסוימת לפי דיני עבודה, גם אם פורמלית הוא לא "עובד"? למשל, להעניק פיצויי פיטורין למי שתלוי כלכלית במעסיק, למרות שאינו עובד לפי ההגדרה הצרה.
פיצויי פיטורין
תשלום שמעסיק חייב לשלם לעובד (או "משתתף חופשי" בתנאים מסוימים) כאשר הוא מפוטר או עוזב אחרי תקופה מסוימת – המטרה היא לאפשר לו להסתגל לחיים החדשים בלי הכנסה קבועה.
זכויות סוציאליות
הטבות בסיסיות שמגיעות לעובד, כמו דמי הבראה, חופשה שנתית, פנסיה, דמי מחלה, פיצויי פיטורין ועוד.
הסכם קיבוצי
הסכם בין ארגון עובדים (כמו ועד עובדים) לבין המעסיק, שמסדיר תנאי עבודה קבועים לכל העובדים במקום העבודה.
תנאי שימוש | תקנון | מדיניות פרטיות | צור קשר | הצהרת נגישות © כל הזכויות שמורות ללימודין
