o חבר באגודה שיתופית אינו נחשב עובד, משום שהוא חלק מהבעלים של האגודה.
o עם זאת, הוא גם אינו עצמאי לחלוטין.
o מאחר שעובדי האגודה הם גם בעליה, אין צורך להחיל עליהם את ההגנה של דיני העבודה, שנוצרה מתוך מתח בין הון לעבודה.
o חריג: אם יש החלה ספציפית בדין – למשל, חוק שעות עבודה ומנוחה אוסר עליהם לעבוד בשבת.
דוגמה: נבחרי ציבור אינם עובדים ואינם עצמאים.
הם אינם עצמאים משום שהם משתלבים בארגון עם שעות עבודה קבועות ואין להם עסק עצמאי.
עם זאת, הם אינם עובדים משום שאין להם חוזה עבודה – ההנחה הייתה שאין יחסי עובד-מעביד אם אין חוזה.
ההעסקה שלהם מבוססת על מינוי ולא על הסכם.
3. עובדי צבא קבע – מוסדר תחת המשפט המינהלי חלים עליהם מגבלות ספציפיות הקבועות בדין.
4. אסירים- לפחות ביחס לשכר מינימום, הם אינם זכאים לזכויות עובדים רגילות.
5. מתנדבים– (פסק-דין סרוג'י) מתנדבים אינם נחשבים עובדים ולכן לא זכאים לזכויות הסוציאליות של עובדים.
עם זאת, ייתכנו חריגים בהתאם לאופי העבודה.
6. נושאי משרה בתאגיד- אדם שנוכח רק בישיבות דירקטוריון ואינו מבצע עבודות נוספות, לא ייחשב עובד.
ההבחנה היא בין השתתפות ניהולית בלבד לבין ביצוע פעילות בפועל.
7. חברות יחיד)"אני בע"מ"(
ישנה בעייתיות בהבחנה בין פעולתו של אדם כ"עובד" לבין תפקידו כדירקטור, בעל מניות או קרוב משפחה.
יש לבחון:
האם קיימת הפרדת נכסים בחברה?
האם ניתן להבחין בין שכר עבודה לבין דיבידנד?
האם ניתן לקבוע מהו שכרו של האדם כעובד?
האם התמורה שולמה לו כשכר עבודה או כתשלום עסקי?
חריגים אלה מדגישים קבוצות שאינן נכללות במסגרת דיני העבודה הרגילים. ההבחנה חשובה במיוחד כאשר מתעוררות מחלוקות משפטיות לגבי הזכויות של בעלי תפקידים שונים.
אגודה שיתופית: חבר אגודה נחשב לבעלים של האגודה, ולכן הוא לא "עובד" רגיל של האגודה. הוא גם לא עצמאי לגמרי, אלא במעמד ייחודי – לא נדרש להחיל עליו את הגנת דיני העבודה.
סטטוס מכוח דין ומינוי ציבורי: נבחרי ציבור, שרים, חברי כנסת – מעמדם נקבע לפי חוק ומינוי, לא לפי חוזה עבודה. לכן, הם לא נחשבים "עובדים" וגם לא "עצמאיים" במובן הרגיל.
עובדי צבא קבע: משרתי קבע בצה"ל אינם עובדים רגילים, ומעמדם מוסדר במשפט המינהלי, לא בדיני העבודה.
אסירים: אסירים שמועסקים במהלך ריצוי העונש אינם זכאים לשכר מינימום או לזכויות עובדים רגילות; הם לא נחשבים עובדים של המדינה.
מתנדבים: מי שעובד בהתנדבות (ללא שכר), לא נחשב עובד ואין לו זכויות עובדים. יש חריגים – לפעמים, אם אופי העבודה דומה לעבודה רגילה, ייתכן שייחשב עובד (למשל, לפי פס"ד סרוג'י).
נושאי משרה בתאגיד: חברי דירקטוריון או נושאי משרה שלא מבצעים עבודות בפועל, אלא רק משתתפים בישיבות, לא נחשבים עובדים.
חברות יחיד ("אני בע"מ"): מי שמחזיק בחברה בבעלותו היחידה, ויש לו תפקיד גם כבעלים וגם כמנהל, צריך לבדוק האם הוא מקבל שכר עבודה או דיבידנד. לפעמים יש קושי להבחין בין המעמדות.
תנאי שימוש | תקנון | מדיניות פרטיות | צור קשר | הצהרת נגישות © כל הזכויות שמורות ללימודין
