שיעור מספר 21- שכר מינימום

האם מוצדק לקבוע שכר מינימום?

כיצד משפיע שכר המינימום על חיינו?
אבטלה – האם קביעת שכר מינימום תגרום לכך שיהיו אנשים שלא ימצאו עבודה?

צדק חלוקתי – האם יש כאן ניסיון לתקן פערים חברתיים ולתת "רשת ביטחון" לחלשים?

נשיאה בעלויות – מי משלם בפועל את העלות? המעסיקים? הצרכנים? החברה כולה?

מי היא הקבוצה שעליה אנו מבקשים להגן? – האם אנחנו רוצים להגן על כולם, או בעיקר על קבוצות מוחלשות/עניות?

נקודות למחשבה:
א. שכר מינימום משפיע על ארבע קבוצות:
עובדים שממשיכים לעבוד – נשארים מועסקים, אולי בשכר גבוה יותר.

עובדים שמפוטרים/מוצאים מעבודתם – בגלל שהמעסיק לא יכול או לא רוצה לשלם את השכר החדש, או מחליף עובדים בעובדים זולים יותר, או בטכנולוגיה.

עובדים שממשיכים לעבוד, מרוויחים פחות ממה שנקבע – אלו שעובדים בשוק לא פורמלי/שחור או שמעסיקים פשוט לא משלמים להם את המינימום. המעבידים, הצרכנים והחברה – האם יעלו מחירים? האם תהיה פחות תעסוקה?

 תוצאה אפשרית 
שכר מינימום גבוה עשוי להועיל לאלה שממשיכים לעבוד, אך הוא עלול לפגוע בעובדים חלשים שלא מצליחים למצוא עבודה בשכר הזה. ייתכן שבעקבות העלאת שכר מינימום, חלק מהמעסיקים יפטרו עובדים (במיוחד עובדים חלשים או לא מיומנים), או יעבירו פעילות למדינות אחרות/לטכנולוגיה זולה. מצד שני, עובדים שממשיכים לעבוד מרוויחים יותר, מה שמסייע בצמצום פערים כלכליים (צדק חלוקתי).

קשר לעוני:
לפי חלק מהמחקרים, אין תמיד התאמה בין קביעת שכר מינימום לבין צמצום העוני בפועל – כי לעיתים מי שמרוויח שכר מינימום אינו העני ביותר.

יש לזכור: עוני תלוי בגורמים נוספים, כמו גובה קצבאות, תמריצים לעבוד, מבנה המשפחה ועוד.

 

האם מוצדק לקבוע שכר מינימום?

רקע היסטורי:
שכר מינימום בישראל התחיל מהסכמים קיבוציים שנחתמו לראשונה ב-1972. ההסכמים נועדו להבטיח שכר מינימום לכלל העובדים, אך בגלל שחיקת ההסכמים עם השנים – ובעקבות שינויים במשק והיחלשות ההסתדרות – ב-1987 הוחלט לעגן את שכר המינימום בחוק (ולא להסתמך רק על הסכמות קיבוציות).

המשמעות:
חוק שכר מינימום קובע סכום מזערי שחובה לשלם לעובד, בלי קשר להסכמות בין העובד למעסיק. החוק בישראל מחייב כל מעסיק לשלם לפחות את הסכום הזה – בין אם מדובר בשכר חודשי, יומי או שעתי. סכום שכר המינימום (נכון לשקף):
השכר החודשי המינימלי – 5,880.02 ש"ח (למשרה מלאה של 182 שעות חודשיות).
יש גם קביעה לשכר יומי ולשכר שעתי – לפי יחס קבוע.

מטרות החוק: הבטחת קיום בכבוד – לדאוג לכך שאדם עובד לא יהיה עני ("עובד עני"), כלומר שגם אדם בתחתית הסולם יוכל להתפרנס באופן סביר. צמצום עוני בישראל – החוק מיועד להגן במיוחד על עובדים מוחלשים ועל עובדים שאין להם כוח מיקוח. הגנה על ערך העבודה – עובדים צריכים לקבל תגמול הוגן, גם אם ערך עבודתם נמוך בשוק.

הסבר:

אחת הסיבות המרכזיות לחוק שכר מינימום הייתה תופעת "העובד העני": אדם שעובד במשרה מלאה אך עדיין חי בעוני. הציפייה היא ששכר מינימום יבטיח קיום מינימלי בכבוד, וימנע ניצול של עובדים מוחלשים. עם זאת, החוק מנסה למצוא איזון – מצד אחד לדאוג לעובדים החלשים, ומצד שני לא לגרום לאבטלה (כי אם שכר המינימום יהיה גבוה מדי, מעסיקים עלולים להעדיף לפטר עובדים או להעסיק פחות).

עיקרון:
במדינת רווחה – הזכות להתקיים בכבוד נחשבת לזכות בסיסית, ולכן החוק נותן לעובד עוגן משפטי ומעשי שאסור לרדת ממנו.

עדכון שכר מינימום

איך מחושב שכר המינימום בישראל?
שיטת הקביעה:
שכר המינימום בישראל מחושב כאחוז משכר הממוצע במשק:לשכת השכר מחשבת את שכר המינימום כ-47.5% מהשכר הממוצע במשק (ולמשק שכיר – 47.5% משכר ממוצע של משרה מלאה). שכר המינימום מתעדכן אחת לשנה, באפריל, לפי "השכר הממוצע החודשי למשרת שכיר" בשלושת החודשים האחרונים שלפני העדכון. הנתונים מתקבלים מלשכת הסטטיסטיקה.

מה קובע החוק?
סעיף 5 לחוק קובע ששכר המינימום לא ייפחת בגלל עדכון החישוב; כלומר, אם השכר הממוצע במשק ירד – שכר המינימום לא יורד.

יחס לשכר חציוני:
הבחנה חשובה:
בישראל נהוג להסתכל גם על "שכר חציוני" – כלומר, השכר שבו חצי מהעובדים מרוויחים פחות ממנו וחצי מרוויחים יותר.בעבר, שכר המינימום עמד על 53% מהשכר החציוני (בשנת 1998). כיום הוא עומד על שיעור נמוך יותר – 50% מהשכר החציוני.

חשוב לציין: שכר המינימום הוא פחות מהשכר הממוצע במשק, אך הוא אמור להיות מספיק כדי לספק לעובד קיום בכבוד.

עדכון שכר מינימום בעולם

השוואה בינלאומית: במדינות ה-OECD, הצמדת שכר המינימום לשכר הממוצע היא אוטומטית ומלאה – כלומר, ברגע שהשכר הממוצע עולה, גם שכר המינימום מתעדכן אוטומטית. במדינות כמו צרפת, יפן, הולנד – זהו נוהג רגיל. בישראל, הסדר עדכון השכר הוא ייחודי ובעייתי: עדכון שכר המינימום בישראל לא נעשה אוטומטית ותלוי בהחלטות הממשלה, מה שגורם לעיכובים או להימנעויות מעדכון ראוי, במיוחד בתקופות אינפלציה.

גורמים כלכליים והשפעה על השכר הממוצע: רוב המדינות לא נותנות לגורמים חיצוניים (כמו עליות חדות של שכר בודדים, או בונוסים חד-פעמיים) להשפיע על עדכון שכר המינימום. לכן, שכר מינימום שמבוסס ישירות על השכר הממוצע – חשוף לעיוותים.

לדוג' – העלאת שכר חד-פעמית לאנשי הייטק או הסכמי שכר מסיביים במגזרים מסוימים, יעלו את השכר הממוצע אבל לא משקפים את מצב העובדים בשכר נמוך.

יחס לעולם – נתונים: בישראל, שכר המינימום גבוה יחסית לשכר המינימום ב-OECD.
אבל: בישראל יש שיעור גבוה של משתכרים בשכר מינימום (כ-14–16% מהשוק, לעומת 13% בלבד ב-OECD). הנתון הזה מסביר מדוע אי אפשר להשוות ישירות בין ישראל לממוצע ה-OECD – כי בישראל הרבה יותר עובדים בשכר מינימום, ולכן כל שינוי בו משפיע על הרבה מאוד עובדים. במדינות מפותחות, הרבה פחות עובדים משתכרים בשכר מינימום.

השלכות חברתיות: כאשר הרבה עובדים תלויים בשכר המינימום – כל עיכוב, או כל טעות בשיטת העדכון, משפיעה על קבוצה גדולה מאוד של עובדים – ולכן יש חשיבות אדירה לאופן החישוב והעדכון.

 

פסיקה

פסיקה -ענת עמיר

חקיקה

 


🎓 חוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987

הגדרות

. בחוק זה –
"ארגון עובדים יציג", "הסכם קיבוצי", "הסכם קיבוצי כללי" ו"צו הרחבה" – כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957;
"השכר הממוצע" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968;
"השר" – שר העבודה והרווחה;
"חוק ההתיישנות" – חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958;
"חוק הגנת השכר" – חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958;
"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977;
"חוק סדר הדין הפלילי" – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982;
"חוק שעות עבודה ומנוחה" – חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951;
"מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996;
"פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)" – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969;
"היום הקובע" – (נמחקה)
"המדד" – (נמחקה)
"שכר מינימום", לחודש – 47.5 אחוזים מהשכר הממוצע כפי שהוא ב-1 באפריל של כל שנה וכפי שהוא מוגדל על פי חוק זה;
"שכר מינימום יומי" – החלק ה-25 של שכר המינימום לגבי עובד המועסק שבוע עבודה בן ששה ימים, והחלק ה-?21 של שכר המינימום לגבי עובד המועסק שבוע עבודה בן חמישה ימים;
"שכר מינימום לשעה" – החלק ה-186 של שכר המינימום.

הזכות לשכר מינימום

2. (א) עובד שמלאו לו 18 שנים (להלן – עובד) המועסק במשרה מלאה, כנהוג במקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו שכר עבודה שלא יפחת משכר המינימום לחודש, שכר המינימום היומי או שכר המינימום לשעה, הכל לפי הענין.
(ב) עובד המועסק במשרה חלקית זכאי לשכר מינימום חלקי שיחושב יחסית לחלקיות משרתו.
(ג) נעדר עובד מעבודתו, יקטן שכר המינימום שהוא זכאי לו לפי סעיף קטן (א), בשיעור יחסי לזמן היעדרו, ואולם אם הוא זכאי לקבל תשלום בעד זמן ההיעדרות לפי דין, חוזה עבודה, הסכם קיבוצי, צו הרחבה או הסדר קיבוצי אחר או לפי ההוראות המחייבות קופת גמל (בסעיף זה – ההסדר), יהיה התשלום לפי הוראות ההסדר.

חישוב השכר לענין שכר המינימום

3. (א) השכר שיובא בחשבון לענין סעיף 2 יהיה שכר העבודה שמשלם מעסיק לעובדו בעד יום עבודה רגיל כנהוג במקום עבודתו.
(ב) לענין סעיף קטן (א) יבואו בחשבון רכיבי השכר הבאים:
(1) שכר יסוד או שכר משולב;
(2) תוספת יוקר אם איננה כלולה בשכר המשולב;
(3) תוספת קבועה המשתלמת לעובד עקב עבודתו,
(4) (פקע)
(5) (פקע)
(פקע)
(פקע)
ואולם לא יובאו בחשבון תוספת משפחה, תוספת ותק, תוספת בשל עבודה במשמרות, פרמיה מדודה, מוסכמת, קבועה או קבוצתית, משכורת י"ג, מענקים על בסיס שנתי, והחזר הוצאות לרבות הוצאות כלכלה, אש"ל ונסיעות שמשלם המעסיק.
(ג) (בוטל)
(ד) לא היה שכרו של עובד משתלם לפי הרכיבים המנויים בסעיף קטן (ב)(1) ו-(2), או לפי חלק מהם, יחושב השכר לענין סעיף קטן (א) לפי שכר העבודה הרגיל ללא תוספות.
(ה) (פקע)
(ו) (פקע)
הגדלת שכר המינימום
4. שכר המינימום יוגדל לפי שיעורי תוספת היוקר, פיצוי בעד התייקרות או תוספת שכר אחרת, שנקבעו בהסכם קיבוצי כללי והמשתלמים לרוב העובדים שתנאי עבודתם מוסדרים בהסכמים קיבוציים; תחילת ההגדלה תהיה ביום תחילת התוספות כאמור.
אי הפחתת שכר מינימום
5. סכום שכר המינימום לא יפחת בשום מקרה עקב עדכונו על פי חוק זה.
פרסום שכר המינימום
6. השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר –(1) שכר המינימום המעודכן ליום 1 באפריל של כל שנה;
(2) (נמחקה)
(3) שכר המינימום המוגדל לפי הוראות סעיף 4 ומועד תחילתו.
(4) (פקע)

מושגים

שכר מינימום
הסכום הנמוך ביותר שמותר לשלם לעובד כחוק

עובד עני
אדם שמועסק במשרה מלאה אך הכנסתו נמוכה עד כדי שהוא חי בעוני

צדק חלוקתי
חלוקה צודקת יותר של משאבים בחברה לטובת קבוצות מוחלשות

רשת ביטחון
הגנה כלכלית לעובדים החלשים, כדי שלא ירדו מתחת לקיום בסיסי

שוק לא פורמלי/שוק שחור
שוק עבודה שבו לא משולמים כל המיסים והזכויות, ולעיתים לא מכבדים שכר מינימום

הסכם קיבוצי
הסכם שנחתם בין ארגון עובדים למעסיקים, ומסדיר תנאי עבודה

חוק שכר מינימום
החוק שמגדיר מהו השכר הנמוך ביותר שמותר לשלם לעובד בישראל

שכר ממוצע במשק
הכנסה ממוצעת לחודש של כלל העובדים במשק, לפי נתוני הלמ"ס

שכר חציוני
רמת השכר שמחלקת את העובדים לשניים – חצי מרוויחים מעליה וחצי מתחתיה

עדכון שכר מינימום
העלאה של שכר המינימום על פי קריטריונים כלכליים או החלטות ממשלה

הצמדה לשכר ממוצע
קביעת שכר המינימום כאחוז קבוע מתוך השכר הממוצע במשק

הסדר מיטיב
הסכם שנותן לעובד תנאים טובים יותר מהמינימום הקבוע בחוק

OECD
ארגון המדינות המפותחות, אליו ישראל משתייכת, שמשווה מדיניות כלכלית וחברתית בין מדינות

עיוותי שכר
שינויים או הטיות במדדים המשפיעים באופן מלאכותי על גובה השכר הממוצע במשק

תעסוקה
היקף העבודה המוצעת או הנדרשת במשק – כמה אנשים עובדים וכמה מובטלים

השלכות חברתיות
ההשפעה של שכר המינימום על החברה, כמו רמת עוני, תעסוקה וצמצום פערים