החוק קובע מסלול כפול לביקורת על פעולות והחלטות שניתנו במסגרת ההוצאה לפועל: ערר פנימי בפני רשם ההוצאה לפועל, וערעור חיצוני לבית המשפט – תלוי בסוג ההחלטה.
אדם הרואה את עצמו נפגע מפעולה שננקטה נגדו בלשכת ההוצאה לפועל – בין אם בידי רשם ההוצאה לפועל, עובד מערכת ההוצאה לפועל או מנהל הלשכה – רשאי להגיש ערר לרשם ההוצאה לפועל.
מדובר בהליך פנימי שבו נבחנת ההחלטה מחדש בתוך מערכת ההוצאה לפועל.
כאשר מדובר בהחלטות מהותיות, החוק מאפשר להגיש עליהן ערעור לבית משפט השלום, אך הדבר מותנה בקבלת רשות לערער (כלומר: לא אוטומטי).
הסמכות למתן רשות נתונה לבית משפט השלום בלבד – רשם ההוצאה לפועל לא מוסמך לאשר זאת.
לאחר שניתנה רשות – יש להגיש את הערעור בתוך 20 ימים.
רשימת הסעיפים שדורשים רשות לערעור כוללת (בין היתר):
סעיפים 13, 14 (פתיחת תיק, דרישת תשלום),
סעיפים 19, 25 (צו תשלומים, אזהרה),
סעיף 38(א) (חקירת יכולת),
סעיפים 48, 66 (לרבות צווים שונים),
סעיפים 69(ב), 70(א), 70(א)(1), 74(א).
בנסיבות מסוימות, החוק מאפשר להגיש ערעור ללא צורך בקבלת רשות:
כאשר ההחלטה עוסקת בענייני משפחה לפי סעיף 70(א)(1) – הערעור יוגש לבית המשפט לענייני משפחה, בפני שופט אחד.
כאשר ההחלטה נחשבת שיפוטית במהותה, למשל:
טענת ״פרעתי״,
חיוב נאמן,
חיוב צד שלישי,
מינוי כונס נכסים.
כאשר נפגעת חירותו או כבודו של החייב, כגון:
צו מעצר,
צו עיכוב יציאה מהארץ או איסור החזקת דרכון,
צו פינוי מדירת מגוריו,
רישום ברשימת חייבים משתמטים.
במקרים של פסלות רשם, פסקי דין, או החלטות בעניין הפטר – הערעור גם כן ניתן בזכות.
ברירת המחדל היא שהגשת ערר או ערעור לא תעכב את ההליך המתנהל.
יחד עם זאת, בית המשפט שאליו מוגשת ההשגה יכול להורות על עיכוב זמני של ההליך, אם השתכנע שיש בסיס ממשי לבדוק את הטענות.
ניתן גם להתנות את העיכוב במתן ערובה כספית או התחייבות, לפי שיקול דעת השופט.
כאשר מדובר בהחלטות הנוגעות לסכסוכים משפחתיים – כגון מזונות, רכוש בין בני זוג או הסדרי ראייה – ההליך לערעור מתנהל לפי כללים מיוחדים, שונים מהדין הכללי בהוצאה לפועל.
כללי ההגשה
ברירת המחדל: על החלטות של רשם ההוצאה לפועל ניתן להגיש ערעור לבית משפט השלום בתוך 20 ימים.
החריג: כאשר ההחלטה עוסקת בנושא מובהק של דיני משפחה – למשל מזונות ילדים, חלוקת רכוש לאחר גירושין, או קביעת קשר בין הורה לילד – הערעור יוגש לבית המשפט לענייני משפחה, והזמן לכך קצר יותר: 15 ימים בלבד.
קביעת הסמכות המקומית לפי מקור ההחלטה
אם פסק הדין שניתן הוא של בית המשפט לענייני משפחה – הערעור יוגש לאותו בית משפט שנתן את ההחלטה.
אם ההחלטה מקורה בפסק דין של בית הדין הרבני – הערעור יוגש לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטה של לשכת ההוצאה לפועל בה התבצע ההליך.
חידוד מהותי
ערעור לפי מסלול זה תקף אך ורק כאשר נושא ההחלטה הוא מהותי ומשפחתי – לא כאשר מדובר בהחלטות טכניות או כספיות רגילות כגון בקשה לעיקול, פריסת תשלומים או חישוב ריבית.
במקרים חריגים, צד להליך רשאי לטעון כי רשם ההוצאה לפועל אינו יכול לדון בעניינו, בשל ניגוד עניינים או פגיעה בעקרונות של הגינות דיונית. מצב זה דומה לטענת פסלות שופט בבית משפט.
הסמכה חוקית
סעיף 3ב לחוק ההוצאה לפועל קובע כי במצבים של טענת פסלות, יחולו הוראות סעיף 104 לחוק בתי המשפט – כלומר, הכללים הקיימים בעניין פסלות שופטים חלים בהתאמה גם על רשמי ההוצאה לפועל.
איך מערערים על החלטה בעניין פסלות
סעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט מסדיר את הערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל שקבע שאינו פסול:
הערעור יוגש לבית משפט השלום.
מי שידון בערעור יהיה נשיא בית משפט השלום, או שופט אחר שימונה על־ידו.
במערכת ההוצאה לפועל קיימים מקרים שבהם ההחלטה ניתנת לא על ידי רשם ההוצאה לפועל, אלא על ידי ועדת האישורים או מנהל בתי המשפט. מדובר לרוב בהחלטות שנוגעות להיבטים ניהוליים או אדמיניסטרטיביים, כגון:
מינוי בעלי תפקידים במערכת ההוצאה לפועל (למשל מנהלי מכירות, כונסים).
ניהול תיקי גבייה מטעם המדינה או רשויות ציבוריות.
קביעת מסלולים או תנאים לפעולה מקצועית של נושאי תפקידים.
על החלטות אלה לא מגישים ערעור רגיל, אלא עתירה מנהלית.
העתירה מוגשת לבית המשפט לעניינים מנהליים, כיוון שמדובר בהחלטה מנהלית לפי אופי הגורם המחליט (ועדה/מינהל ציבורי).
יש להגיש את העתירה בתוך 45 ימים ממועד מתן ההחלטה.
הבסיס להגשת העתירה קבוע ב־סעיף 21(8) לתוספת הראשונה של חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים. סעיף זה מונה סוגי החלטות שראויות לביקורת שיפוטית במסגרת המשפט המנהלי, ובהן גם החלטות שנוגעות לניהול ותפעול ההוצאה לפועל מצד גופים מנהליים.
| סוג החלטה | זכות/ברשות | מועד | הערכאה |
|---|---|---|---|
| יתר ההחלטות בהוצאה לפועל (שאינן מנויים נפרדים) | ברשות | 20 + 20 ימים | בית משפט השלום |
| החלטות שיפוטיות / החלטות הפוגעות בחירות או בכבוד של החייב | בזכות | 20 ימים | בית משפט השלום |
| החלטה על רישום הוצאה לפועל בענייני משפחה | בזכות | 15 ימים | בית המשפט לענייני משפחה |
| ערר למנהל לשכת ההוצל”פ (או עובד מערכת/מנהל מכרזים) | בזכות | 3 ימים | רשם ההוצאה לפועל |
| החלטה של רשם ההוצאה לפועל על ערר למנהל לשכה | ברשות | 20 + 20 ימים | בית משפט השלום |
חוק ההוצאה לפועל, תשכ”ז-1967חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר (תיקון מס’ 29) תשס”ט-2008 (תיקון מס’ 52) תשע”ז-2016 20ב. (א) בקשות לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שאינו עולה על 25,000 שקלים חדשים, למעט פסק דין למזונות ולמעט בקשות למימוש משכון או משכנתה, ניתן לבצע במסלול מקוצר לפי הוראות פרק זה (בחוק זה – חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר).
תקנות וכללים (תיקון מס’ 29) תשס”ט-2008 20י. (א) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע פרק זה, לרבות לעניין העברת תיק ממסלול מקוצר למסלול רגיל.
הגדרות (תיקון מס’ 42) תשע”ג-2013 20יא. “בקשה לביצוע במסלול מזונות” – בקשה לביצוע פסק דין למזונות במסלול מזונות;”המוסד” – המוסד לביטוח לאומי;”מסלול מזונות” – מסלול שבו מבוצע פסק דין למזונות בידי לשכת ההוצאה לפועל, לפי הוראות פרק זה;”פסק דין למזונות” – פסק דין שלפיו חייב אדם לשלם מזונות, ולגבי זוכה שהוא המוסד – פסק דין למזונות כהגדרתו בחוק המזונות, המוגש לביצוע לפי סעיף 14(א) ו-(ב) לחוק האמור.
עדכון תיק (תיקון מס’ 42) תשע”ג-2013 20טז. (א) זוכה שהגיש בקשה לביצוע במסלול מזונות ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, וכן על כל שינוי בגובה החוב או בנסיבות המשפיעות על גובה החוב; דיווח כאמור יימסר ללשכה בתוך שבעה ימים ממועד קבלת התקבול או ממועד השינוי, לפי העניין.
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לדרוש מהזוכה למסור מידע עדכני ושוטף על כל תקבול או שינוי כאמור בסעיף קטן (א), וכן רשאי הוא להורות ללשכה על השהיית הליכים כל עוד לא מסר הזוכה את המידע כנדרש.
(ג) חייב בתיק מזונות ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול ששילם לזוכה על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בתוך שבעה ימים ממועד התשלום; הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי סעיף 19 לגבי תקבול ששילם שלא באמצעות הלשכה ולא דיווח עליו לפי סעיף זה, לא יעוכבו ההליכים בתיק עד תום הדיון בבקשתו בטענת פרעתי, אלא אם כן שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי קיימות נסיבות המצדיקות את עיכוב ההליכים.
(ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע כללים בדבר הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול מקוצר, לרבות סדר נקיטת ההליכים; כללים כאמור יפורסמו ברשומות, ויחולו, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
טענת פרעתי (תיקון מס’ 9) תש”ן-1990 ת”ט תש”ן-1990 (תיקון מס’ 29) תשס”ט-2008 19(א) חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין; עד לקביעתו כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב) החליט רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, יצווה על הפקדת ערובה להבטחת קיום פסק הדין, זולת אם החליט, בהתחשב בנסיבות הענין, שלא לצוות כן
חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ”ד–1984תחולת הוראות [ב/44]
104. הוראות סעיפים 68 עד 79ג ו-81 יחולו על רשם ועל הדיונים לפניו בהתאם לסמכויות הנתונות לו לפי כל דין; אך רשם שאינו שופט לא יהא מוסמך לשפיטה פלילית ולשפיטה לפי סעיף 72(א).
עילות פסלות
“בן משפחה” – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
“בן משפחה מדרגה ראשונה” – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;התקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (א1)(1) או (2), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, רשאי בית המשפט להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת שופט; התיר בית המשפט את הייצוג כאמור, לא ישב בדין השופט שלגביו התקיימה עילת הפסלות. (ג) החלטת שופט או בית משפט לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בעל דין לערער עליה לפני בית המשפט העליון; בערעור ידון נשיא בית המשפט העליון, או מותב של שופטי בית המשפט העליון, או שופט אחד, הכל כפי שיקבע הנשיא.
רשם ההוצאה לפועל:
פקיד שיפוטי במערכת ההוצאה לפועל, מוסמך לקבל החלטות במערכת זו.
ערר:
פנייה נוספת לאותו גורם שהחליט (בקשה לעיון חוזר בהחלטה).
ערעור:
פנייה לערכאה גבוהה יותר לבטל או לשנות את ההחלטה.
ערעור בזכות / ערעור ברשות:
ערעור בזכות – ניתן להגיש בלי לבקש אישור.
ערעור ברשות – צריך לבקש ולקבל רשות לפני שמגישים את הערעור.
החלטה שיפוטית:
החלטה שהיא דומה לפסק דין, משפיעה בצורה מהותית על זכויות הצדדים (למשל, פסק דין על כסף או על חירות).
החלטה בענייני משפחה:
החלטה הנוגעת לנושאים כמו מזונות, חלוקת רכוש, משמורת, וכד’.
סמכות מקומית:
קובעת לאיזה בית משפט מגישים את הערעור, לפי האזור שבו ניתנה ההחלטה.
פסלות רשם:
מצב שבו נטען שרשם ההוצאה לפועל לא ראוי לדון בתיק מסוים (למשל, יש לו ניגוד עניינים).
עתירה מנהלית:
פנייה לבית המשפט לעניינים מנהליים בנושאים מנהליים, כמו החלטות של ועדות או מינויים.